במחקר זה הוערך תפקידם של רקע משפחתי של שיגדון (gout), גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים, בסיכון לפתח שיגדון בקרב האוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
נערך מחקר חתך לאומי, שהתבסס על מסד הנתונים המחקרי של מערכת הביטוח הלאומי (National Health Insurance - NHI) בטייוואן. נאספו נתונים לגבי 22,643,748 מבוטחים ב-NHI לשנת 2004. מתוכם, 1,045,059 אובחנו קלינית עם שיגדון.
החוקרים מצאו, כי נבדקים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים משיגדון היו בסיכון הגבוה פי שניים, באופן מובהק, לפתח שיגדון בעצמם
הסיכונים היחסיים (relative risks - RR) לשיגדון הוערכו עבור מבוטחים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה הסובלים משיגדון, וכן הוערך הסיכון לפי גנים הקשורים לשיגדון, הסביבה המשותפת לבני המשפחה וסביבה שאינה משותפת.
החוקרים מצאו, כי נבדקים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים משיגדון היו בסיכון הגבוה פי שניים, באופן מובהק, לפתח שיגדון בעצמם (RR לגברים: 1.91, לנשים: 1.97).
נבדקים עם קרובי משפחה מדרגה שנייה הסובלים משיגדון היו גם כן בסיכון מוגבר, אך פחות מאשר זה של נבדקים עם קרובי משפחה חולים מדרגה ראשונה, לפתח שיגדון (RR לגברים: 1.27, לנשים: 1.40).
נבדקים עם אח תאום הסובל משיגדון היו בסיכון הגבוה ביותר לפתח שיגדון (RR 8.02), ואחריהם, בסדר יורד, היו נבדקים עם אח או אחות הסובלים מהמחלה (2.59), צאצא/ית (1.96), הורה (1.93), נכד/ה (1.48), אחיין/ית (1.40), דוד/ה (1.31) וסבא/סבתא (1.26).
בקרב גברים, התפלגות הגורמים שתרמו להתפתחות המחלה היו 35% לתורשתיות, 28% לגורמים סביבתיים משותפים ו-37% לגורמים סביבתיים שאינם משותפים.
בקרב נשים, התפלגות הגורמים שתרמו להתפתחות שיגדון היו 17% לתורשתיות, 18.5% לגורמים סביבתיים משותפים ו-64.5% לגורמים סביבתיים שאינם משותפים.
מחקר מבוסס-אוכלוסייה זה מוכיח, כי קיימת הצטברות משפחתית של שיגדון, וכי הסיכון לחלות גבוה יותר בקרב מטופלים עם היסטוריה משפחתית של שיגדון. כמו כן, מחקר זה מצא כי הגורמים הגנטיים והסביבתיים משפיעים אמנם על התפתחות המחלה, אך קיימת שונות רחבה בין המינים ביחס לתרומתם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
