מחקרים

תמותה מהפרעות נפשיות והשלכות על נטל התחלואה הגלובלי

הסיכון היחסי המאוחד לתמותה בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות היה גבוה משמעותית מהסיכון באוכולוסייה - 2.22, וחציון שנות החיים הפוטנציאליות שאבדו היה 10 שנים

22.03.2015, 10:56
המצב במחלקות טיפול נמרץ מחפיר ביחס לעולם
ניסיונות התאבדות (צילום: אילוסטרציה)

למרות החשיבות הפוטנציאלית של הבנת מקרי התמותה המרובים בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות, עד כה לא בוצעה מטה-אנליזה כוללת שמדדה את מקרי התמותה בכל המחלות הנפשיות.

מטרת החוקרים היתה לבצע סקירה שיטתית ומטה-אנליזה על תמותה בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות ולבחון את השוני בסיכון לתמותה לפי סוג פטירה, האבחנה ומאפייני המחקר.

על פי הערכות החוקרים, הפרעות נפשיות מדורגות כסיבת המוות המשמעותית ביותר בעולם

החוקרים ביצעו חיפוש בארבע מאגרי מידע: EMBASE, MEDLINE, PsychINFO, ו-Web של Science מפתיחתם ועד ה-7 במאי 2014, כולל הפניות במאמרים מתאימים.

אסטרטגיית המחקר כללה מושגים להפרעה נפשית (כגון: mental disorders ,יserious mental illness ו-severe mental illness), אבחנה ספציפיות (כגון: schizophreniaי,depression ,anxiety ו-bipolar disorder) ותמותה. החוקרים השתמשו גם ב-Google Scholar כדי לזהות מאמרים שציטטו מאמרים מתאימים.

החוקרים כללו במחקר קבוצת מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית ודיווחו על הערכת מקרי התמותה מהפרעות נפשיות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית או לקבוצת ביקורת מאותו מחקר שהיתה ללא מחלה נפשית. שני סוקרים סקרו באופן עצמאי את הכותרת, את התקצירים ואת המאמרים.

מתוך 2,481 מאמרים שזוהו, 203 מאמרים התאימו לקטגוריות שקבעו החוקרים וייצגו 29 מדינות. סוקר יחיד ביצע הוצאה והפשטה של כל המידע ושני סוקרים אחרים וידאו את דיוק הפעולה.

הערך העיקרי שבדקו החוקרים היה הערכת תמותה (כגון: יחס תמותה מתוקנן, סיכון יחסי, פרופורציית הסיכון ושנות חיים פוטנציאליות שאבדו) שהשוותה בין אנשים עם הפרעות נפשיות לבין אנשים מהאוכלוסייה הכללית או אנשים ללא הפרעות נפשיות.

החוקרים השתמשו במודלים של מטה-אנליזה להשפעות אקראיות (random-effects meta-analysis), כדי לאחד את יחס התמותה מכל סיבות הפטירה הטבעיות ושאינן טבעיות. בנוסף, החוקרים בחנו את שנות החיים הפוטנציאליות שאבדו והעריכו את הסיכון לתמותה באוכלוסייה שניתן ליחסו להפרעות נפשיות.

עבור כל סיבות התמותה, הסיכון היחסי המאוחד לתמותה בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות (מתוך 148 מחקרים) היה 2.22 (רווח סמך 95%, 2.33-2.12). מתוכם, 135 מחקרים גילו כי התמותה היתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות לעומת התמותה בקרב האוכלוסייה שהושוותה אליהם.

סך מקרי התמותה בנסיבות טבעיות, בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות התמותה בנסיבות, היוו 67.3%; 17.5% ממקרי המוות נגרמו בנסיבות שאינן טבעיות, ושאר מקרי המוות היו מסיבה אחרת או מסיבה שאינה ידועה.

חציון שנות החיים הפוטנציאליות שאבדו היה 10 שנים (n=24 מחקרים). החוקרים מעריכים, כי ניתן ליחס 14.3% ממקרי המוות בעולם, או בקירוב 8 מיליון מקרי מוות בשנה, להפרעות נפשיות.

החוקרים מסכמים שעל פי ההערכות הללו, הפרעות נפשיות מדורגות כסיבת המוות המשמעותית ביותר בעולם. מאמצים לכמת ולטפל בנטל המחלות הגלובאלי חייבים לקחת בחשבון באופן טוב יותר את תפקידן של הפרעות הנפשיות בתמותה הניתנת למניעה.

מקור:
Walker, E., McGee, R. E., & Druss, B. G. (2015). Mortality in mental disorders and global disease burden implications: A systematic review and meta-analysis. JAMA Psychiatry. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2014.2502

נושאים קשורים:  מחקרים,  בעיות נפשיות,  תמותה,  סיכון יחסי לתמותה,  הפרעות נפשיות,  דיכאון,  סכיזופרניה
תגובות