מחקרים

התקדמות פיברוזה של הכבד בדלקת כבד נגיפית מסוג C לאחר המרת נוגדנים

לחולי HCV עם המרת נוגדנים (Seroconversion) יש התקדמות מהירה יותר של פיברוזת הכבד וזמן קצר יותר עד להתפתחות צירוזיס לאחר המרת נוגדנים

08.03.2015, 00:48
ויוירוס הפטיטיס, הדמייה תלת ממדית
וירוס הפטיטיס, הדמייה תלת ממדית

ידיעת קצב התקדמות פיברוזת הכבד, בחולים בדלקת כבד נגיפית מסוג Cי (HCV), יכולה לסייע ביידוע המטופל והמטפלים (כולל רופאים, מוסדות או ארגונים רפואיים, וגופים משלמים) בעת קבלת ההחלטות לטיפול.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקצב ואת הגורמים הקשורים בהתקדמות פיברוזת הכבד ואי-ספיקת כבד בחולים שאובחנו בדלקת כבד נגיפית מסוג C.

החוקרים ביצעו ניתוח מידע שניוני של חולים מתוך המאגר האלקטרוני של יוצאי הצבא בעלי HCVי (Electronically Retrieved Cohort of HCV Infected Veterans - ERCHIVES), בין השנים 2002 ל-2012.

מבין 610,514 האנשים במאגר הנתונים (מחציתם היו חיוביים ל-HCV) החוקרים זיהו את החולים שהיו בעלי תוצאות ראשוניות שליליות ותוצאות מאוחרות חיוביות גם בבדיקת נוגדנים ל-HCV וגם בבדיקת RNA של HCV (קבוצה זו הוגדרה כ+HCV). קבוצת הביקורת (קבוצת -HCV) היו חולים עם שתי בדיקות שליליות במסגרת זמן מקבילה, בעלי גיל דומה (קבוצות גיל חושבו בחלוקות של 5 שנים), מאותו מוצא אתני (גזע) ומאותו המין.

לא נכללו במחקר חולים עם HIV, דלקת נגיפית מסוג Bי (HBV), מעקב הקצר מ-24 חודשים, סרטן כבד, או צירוזיס בעת בדיקות הבסיס. התוצאות העיקריות שנבדקו כללו התקדמות פיברוזת הכבד שהוערכה על ידי מדד פיברוזה-4 (Fibrosis-4 index: Fib-4); התפתחות של צירוזיס שהוגדרה כניקוד הגבוהה מ-3.5 במדד Fib-4 ; והתפתחות של אי-ספיקת כבד.
הנתונים עליהם ביצעו החוקרים את המחקר כללו 1840 חולים בעלי +HCV ו-1840 חולים עם –HCV כקבוצת ביקורת. החולים בקבוצת +HCV היו צעירים יותר, בעלי ממוצע נמוך יותר של מדד מסת הגוף (BMI) (27.39 [ס"ת 5.51] מול 29.49 [ס"ת 6.16]; P<0.001), בעלי שכיחות גבוה יותר לשימוש בסמים או באלכוהול וגם לאבחנות נלוות, כמו גם רמות גבוהות יותר של אמינוטרנספאז (aminotransferase). עם זאת, סוכרת ולחץ דם נמצאו בשכיחות נמוכה בקרב קבוצת +HCV.

התקדמות הפיברוזה החלה מעט אחרי ההדבקה בחולים מקבוצת +HCV, והצטמצמה בהדרגה לאחר 5 שנים. נרשמו 452 אירועים של צירוזיס ו-85 אירועים של אי-ספיקת כבד. במעקב חוזר לאחר 10 שנים, בהשוואה לחולים מקבוצת הביקורת (–HCV), חולים מקבוצת +HCV היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם צירוזיס (18.4% מול 6.1%).

9 שנים לאחר אבחנה בצירוזיס אירועי אי-ספיקת כבד לא היו נפוצים אך התרחשו יותר בקרב קבוצת החולים עם +HCVי (1.79% מול 0.33%).

החוקרים מסכמים, כי לחולי HCV עם המרת נוגדנים (Seroconversion) יש התקדמות מהירה יותר של פיברוזת הכבד וזמן קצר יותר עד להתפתחות צירוזיס לאחר המרת נוגדנים בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מוסיפים כי התקדמות הפיברוזה מתחילה זמן קצר לאחר הדלקת, אך אי-ספיקת כבד אינה נפוצה בקרב חולים שאובחנו עם צירוזיס.

מקור:
Butt, A. A., Yan, P., Lo Re III, V., Rimland, D., Goetz, M. B., & Leaf, D. (2015). Liver fibrosis progression in hepatitis C virus infection after seroconversion. JAMA Intern Med, 175(2):178-185. doi:10.1001/jamainternmed.2014.6502.

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת נגיפית מסוג C,  פיברוזה של הכבד,  אי ספיקת כבד,  צירוזיס של הכבד,  HCV
תגובות