מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית (Nonalcoholic fatty liver disease, NAFLD) קשורה להשמנת יתר (obesity) ותנגודת לאינסולין, וקשורה גם לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. למרות שפעילות גופנית ושינויים באורח החיים מומלצים לרוב להורדת הסיכון הקרדיווסקולרי, השפעת שינויים התנהגותיים אלו על הסיכון להפרעות קרדיו-מטבוליות אינה ברורה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע כדי להעריך את הקשר בין פעילות גופנית ובין NAFLD, ללא תלות בתסמונת מטבולית או השמנת יתר.
תוצאות המחקר מחזקות את הדעה הרווחת כי פעילות גופנית מתאימה לכל אחד, ללא קשר לסיכון קרדיווסקולרי
במחקר שנערך בברזיל, החוקרים בחנו 5,743 נבדקים בריאים (79% גברים, בגילאי 43 ± 10 שנים) ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית, בין השנים 2008-2010. NAFLD אובחנה בבדיקת אולטרא סאונד, והפעילות הגופנית שדווחה על-ידי הנבדקים הוערכה לפי סולם בינלאומי.
השכיחות של NAFLD בקרב אוכלוסיית המחקר היתה 36%י (n=2,075)י. 23% מהנבדקים היו עם השמנת יתר (n=1,300) ו-20% עם תסמונת מטבולית (n=1,152)י. NAFLD היתה נפוצה יותר בקרב נבדקים עם תסמונת מטבולית (74%) מאשר נבדקים ללא התסמונת, ובקרב נבדקים עם השמנת יתר (73%) מאשר בנבדקים במשקל תקין או עודף.
23% מהנבדקים (n=1,305) דיווחו על פעילות גופנית נמוכה, 35%י (n=1,990) על פעילות מתונה ו-42%י (n=2,448) על פעילות גבוהה. השכיחות של NAFLD היתה נמוכה יותר בקרב נבדקים שדיווחו על פעילות גופנית גבוהה. 45% מהנבדקים שדיווחו על פעילות גופנית נמוכה אובחנו עם NAFLD, לעומת 38% מהנבדקים שדיווחו על פעילות מתונה ו-30% מהנבדקים שדיווחו על פעילות גופנית גבוהה.
לאחר תקנון לגורמי סיכון, נמצא כי נבדקים בפעילות גבוהה היו עם סיכויים נמוכים לפתח NAFLD. קשר חיובי זה היה בלתי-תלוי בהשמנת יתר או בתסמונת מטבולית.
לסיכום, קיים קשר תלוי מינון בין פעילות גופנית לבין הסיכון לפתח NAFLD, ללא קשר להשמנת יתר ולתסמונת מטבולית. תוצאות המחקר מחזקות את הדעה הרווחת כי פעילות גופנית מתאימה לכל אחד, ללא קשר לסיכון קרדיווסקולרי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
