תוצאות מחקרים קודמים הראו פעילות מבטיחה אך קצרת טווח של סורפניב (Sorafenib-Nexavar) בטיפול באוסטאוסרקומה מתקדמת ובלתי נתיחה או גרורתית. כישלון הטיפול יוחס למסלול המולקולרי mTOR, ולכן ייתכן וניתן להתגבר על מכשול זה על-ידי הוספת מעכבי mTOR.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון את הפעילות של סורפניב בשילוב עם אברולימוס (Everolimus – Afinitor, Certican) בקרב מטופלים עם אוסטאוסרקומה בלתי-נתיחה בשלב מתקדם, שהתקדמה למרות קבלת הטיפול הסטנדרטי.

מחקר שלב II ללא הקצאה אקראית נערך בשלושה מרכזי סרקומה באיטליה. במחקר השתתפו 38 מבוגרים בגילאי 18 ומעלה עם הישנות או התקדמות של אוסטאוסרקומה בלתי-נתיחה, אשר טופלו כבר בטיפול הסטנדרטי (מתוטרקסט [Methotrexate], ציספלטין [Cisplatin] ודוקסורוביצין [Doxorubicin], עם וללא איפוספמיד [Ifosfamide]).

המטופלים קיבלו 800 מיליגרם סורפניב וחמישה מיליגרם אברולימוס אחת ליום, עד להתקדמות המחלה או תופעות רעילות בלתי נסבלות. התוצא העיקרי שנבחן היה הישרדות ללא התקדמות בשישה חודשים.

45% מהמטופלים שרדו שישה חודשים ללא התקדמות המחלה. תופעות רעילות הביאו להפחתת המינון או להפסקות קצרות בשגרת הטיפול בקרב 66% מהמטופלים, ולהפסקת הטיפול כלל בקרב 5% מהמטופלים.

תופעות הלוואי בדרגות 3-4 שנצפו היו לימפופניה (lymphopenia) והיפופוספטמיה, שאירעו בקרב 16% מהמטופלים, תסמונת היד והרגל (13%), תרומבוציטופניה (11%), תשישות, דלקת בריריות הפה (oral mucositis), שלשולים ואנמיה (5%).

תופעת הלוואי החמורה היחידה שנקשרה לטיפול היתה חזה אוויר (pneumothorax), אשר אירע במטופל אחד בעת התקדמות המחלה והצריך ניקוז של בית החזה. לא אירעו תופעות לוואי חמורות אחרות, ולא אירעו מקרי מוות הקשורים לטיפול.

תוצאות המחקר הוכיחו, כי קיימת פעילות תרופתית בשילוב של סורפניב ואברולימוס, כטיפול המשך עבור אוסטאוסרקומה מתקדמת או בלתי-נתיחה, אך טיפול זה לא השיג את מטרתו, שהיתה הישרדות של 50% מהמטופלים במשך חצי שנה ללא התקדמות המחלה.

מקור:
orafenib and everolimus for patients with unresectable high-grade osteosarcoma progressing after standard treatment: a non-randomised phase 2 clinical trial. Published Online: 10 December 2014.