מחקרים

מחקר: להשקיע בשיפור התפיסה של חולים פסיכיאטריים ופסיכיאטריה בקרב רופאים

סקר שנערך בקרב סגל רפואי מצא עמדות שליליות כלפי חולים פסיכאטריים וכלפי הפסיכיאטרים עצמם; רופאים גברים בתחילת דרכם הביעו עמדות שליליות יותר

פסיכיאטריה (צילום: אילוסטרציה)
פסיכיאטריה (צילום: אילוסטרציה)

חוקרים מקבוצת המחקר "Images Study Group" ביצעו סקר רב-מרכזי ב-15 מוסדות לימוד אקדמיים מבריטניה, אירופה ואסיה, עם הסתברות דגימה של 1,057 חברי סגל הוראה ברפואה. הנשאלים סווגו על פי השלב בו הם נמצאים בקריירה - מוקדם, אמצע ומאוחר. שיעור התגובה הממוצע בכל המדינות עמד על 65%.

הרוב המוחלט של המגיבים בסקר החזיקו בגישות שליליות כלפי פסיכיאטריה כדיסציפלינה, כלפי פסיכיאטרים וכלפי חולים פסיכיאטרים. הממצאים הבולטים במחקר הינם ש-90.1% מהמשיבים החשיבו את הפסיכיאטרים כמודל חיקוי גרוע לסטודנטים, 84.4% חשבו שחולים פסיכיאטרים אינם מתאימים לטיפול מחוץ למוסדות המתמחים בכך ו-57.4% חשבו שהחולים לא צריכים להיות מטופלים בבית חולים כללי.

כמו כן, 73.6% חשבו שחולים פסיכיאטרים הינם מרוקנים רגשית. החוקרים מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין מדינות, בין נשים וגברים, כאשר גישות שליליות יותר נמצאו בקרב גברים; בין שלבים שונים בקריירה, כאשר רופאים מתחילים החזיקו בגישות שליליות יותר; ובין מקצועות התמחות, כאשר גישות שליליות יותר נמצאו בקרב רופאים מרפואת חירום, רפואת קהילה, נוירולוגיה, ילדים, רדיולוגיה וכירורגיה.

החוקרים מסכמים, שתוצאות המחקר יכולות להסביר מדוע ישנה בעיה של גיוס מתמחים לפסיכיאטריה במדינות רבות. כמו כן, הם מוסיפים כי תוצאות המחקר מציעות שמאמצים רבים יותר צריכים להיות מושקעים בשיפור התפיסה של פסיכיאטרים כמודלים טובים לחיקוי עבור סטודנטים וכן בהסברת היעילות של טיפולים פסיכיאטרים.

מקור:
Stuart, H., Sartorius, N., & Liinamaa, T. (2015). Images of psychiatry and psychiatrists. Acta Psychiatrica Scandinavica, 131(1), 21-28

נושאים קשורים:  מחקרים,  תדמית,  פסיכיאטריה,  יחסי רופא חולה,  בעיות נפשיות,  מתמחים
תגובות
 
25.02.2015, 12:52

נושא המאמר מזעזע אותי כמטפלת. אם יש תדמית שליליתת יותר חשוב להבין למה. לשפר את התחום והשרות שניתן ולמנוע את האסונות שקרות עקב טיפול מטעה. כמרפאה אני רואה אנשים שחוזרים מהרבה פסיכיאטרים הרוסים פיזית ונפשית. יש המון פסיכיאטרים שמטפלים בעזרת תרופות בלי שילוב של טיפול נפשי. זאת רפואה גרועה כאשר מתארים לרופא בעיה נפשית קשה והוא אומר שזה לא חשוב ומיד רושם תרופות בעלות תופעות לוואי שמחליאות את המטופלים עוד יותר וכשיפסיקו את הטיפול הבעיה תחזור ביותר גרוע ואני מקבלת אנשים שהתחילו עם רק עם קושי נפשי ו"הרוויחו" עוד בעיות כמו עצבנות וקשיי שינה, הליכה עקומה, עוויתות פנים וגוף,ושנויי תיאבון, השמנה, בעיות עור ועוד הרבה. אם מפסיקים תרופה ללא טיפול נוסף הם חוזרים לשיגעונם המקורי (לרוב) ואם הם ממשיכים בטיפול התרופתי הם נעשים מוכי תופעות ויוצאים ממעגל העבודה ונפלטים מהחברה מרוב מוזרויות ותופעות של התרופות.
אולי ישנם מקרים שהם רק בעיות כימיות אבל היום יש כבר רופאים רבים שיודעים שאפילו כאב גרון קשור לקושי נפשי. תרופות פסיכיאטריות יכולות להועיל בשילוב כלים נפשיים אם רוצים באמת לרפא ולא להפוך מטופלים לחולים כרוניים מטופלים לנצח ולא חיים את חייהם. למשל אם מטופל מדוכא מידיי להתחיל ללכת לטיפול נפשי, אם מישהו לחוץ מדיי לחשוב או לקלוט מה שאמרים לו או מישהו עצבני, שלילי ומתנגד עד שאי אפשר לשוחח איתו. אני יודעת שהשילוב החזירה להרבה אנשים את החיים אבל יש פסיכיאטרים רבים (ראשי מחלקות ומומחים נחשבים) שחושבים שהם יודעים מה לעשות ואין צורך בכלום מלבד התרופות ואלו בהחלט אינם מודלים לחיקוי.

שלום, יוכי.
מסכימה מאוד עם עיקרי דברייך. התדמית השלילית של המקצוע ושל מתמודדי הנפש נובעת בחלקה הגדול מכשלים מערכתיים, ממבנה היסוד של הדיסציפלינה ומהגישה הטיפולית שלה. הפסיכיאטריה המסורתית פשטה את הרגל, וכרגע אין לה תחליף (לפחות לא בארץ; במקומות אחרים בעולם יש גישות טיפוליות אחרות וחלופות אשפוז מוצלחות). הממסד הפסיכיאטרי בארץ, שהוא דומיננטי מאוד מבחינת מוקדי הכוח שלו בשלטון, לא מנצל את כוחו הרב ביידוע הציבור הרחב ובחינוך. יש עדויות אותנטיות שוברות לב בדף הפייסבוק "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה" (אין לי קשר אליו). הלב נקרע, ועולם כמנהגו נוהג.

08.03.2015, 09:31

ההגישה הזו היא בעיקר תעודת עניות למי שאמורה לעבוד בשיתוף פעולה עם צוות רפואי. גם מעידה על ארמה מקצועית נמוכה שלך והרבה מאד מאד רגשי.