חדשות

"הפסיכיאטרים מרחוב פניקס" - ראיון עם מחבר הספר, הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל

מצויד בסקרנות כלפי המוח האנושי, הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל מתאר בספרו סיפורים מציאותיים, מוזרים, טרגיים והומוריסטיים, בהם נתקל ב-25 שנות עבודה כפסיכיאטר

ד"ר מיכאל סגל (צילום: פרטי)

מצויד בסקרנות כלפי המוח האנושי, הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל מתאר בספרו ספורים מציאותיים, מוזרים, טראגיים והומוריסטיים, בהם נתקל בעשרים וחמש שנה של עבודה כפסיכיאטר. הסיפורים מאפשרים הצצה והבנה של נפש האדם. מובא להלן ראיון שקיימתי עם ד"ר סגל, ראיון על שני הפסיכיאטרים שגדלו באותו רחוב והסבר לשאלה מדוע צ'אושסקו ירד מגדולתו (-:

ד"ר יאנקו: אנא ספר לנו על חייך האישיים.  

ד"ר סגל: אני יליד בוקרשט-רומניה. שם התחנכתי, שם סיימתי את לימודי הרפואה (1985) וכעבור פחות משנה עליתי לארץ. ברומניה הקריירה הרפואית שלי הייתה מאד קצרה וכללה חצי שנת סטאז' (בזמנו התקופה הייתה שלוש שנים) וב-3 לאוגוסט 1986 עליתי לארץ ביחד עם רעייתי רודיקה. כעבור שנתיים בדיוק נולד בננו היחיד אריאל. אני גר בחיפה.

אנא ספר לנו על הרקע המקצועי שלך, איפה התמחית, איפה עבדת?

עטיפת הספר "הפסיכיאטרים מרחוב פניקס" (צילום: יח"צ)

עטיפת הספר "הפסיכיאטרים מרחוב פניקס" (צילום: יח"צ)

בארץ, כעבור פחות מחצי שנה, התחלתי לעבוד ועשיתי סטאז' במסלול של בי"ח כרמל-בי"ח בילינסון-בי"ח גהה (כולל חודשיים אלקטיב כשידעתי שהכיוון שלי הוא פסיכיאטריה). את ההתמחות התחלתי ברמב"ם וכעבור כמעט שנתיים עברתי לבי"ח מזרע, שם סיימתי את ההתמחות ב-1995 ועבדתי כרופא בכיר עד 2011.

באוגוסט 2011 עברתי לבי"ח שער מנשה. ביצעתי מספר תפקידים רוחביים וב-1.8.2013 זכיתי במכרז לניהול מחלקה סגורה פעילה, מחלקה המוכרת להתמחות.

אנא ספר לנו על העיסוק שלך במחקר, על איזה פרויקטים אתה עובד?

העיסוק שלי במחקר החל מספר שנים לאחר תום ההתמחות. בשנים הראשונות התמקדתי במציאת מרקרים נוירו-אנדוקריניים המבדילים בין תת סוגים של סכיזופרניה, הפרעות אפקטיביות והתמכרויות. בהמשך, בדקתי הפרעות קוגניטיביות ב-PTSD. לאחרונה, חיפשתי הבדלים מהותיים של תת סוגי הסכיזופרניה השונים ושל הסימפטומים הספציפיים באמצעות Prepulse Inhibition of Startle Response (PPI) בשיתוף עם פרופ' מ' אבי אביטל מהטכניון ובי"ח העמק. לאחרונה, אני מחפש דרך לבדוק (אינסטרומנטלית) את השפעת הטיפול בקנאביס רפואי ב-PTSD. בנוסף, שיתפתי פעולה יחד אתך במחקר אשר פורסם לאחרונה על גישת צוות מטפל כלפי מטופלים הסובלים מאישיות גבולית.

המחקרים השונים (ברובם שותף פרופ' אבי ויצמן) בוצעו בצה"ל, בבי"ח מזרע ולאחרונה בביה"ח שער מנשה. בנוסף, הדרכתי מספר רב של מתמחים בעבודת מדעי היסוד שלהם.

הפרסומים שלנו הופיעו ב-Psychiatry Research, European Neuropsychopharmacology, Comprehensive Psychiatry ועוד.

מדוע החלטת לכתוב ספר על פסיכיאטריה?

כשאתה מזדקן במקצוע ופונה במבט לאחור, אתה מגלה לא מעט סיפורים יוצאי דופן כי החיים בכלל והמח האנושי בפרט מייצרים מצבים מרתקים ומציתים את הדמיון גם של הפציינט וגם של הפסיכיאטר. לפני כחמש שנים כשחשתי שצברתי מספיק סיפורים, התחלתי לכתוב ב"ממה לושן", קרי ברומנית ופרסמתי את הספר בהוצאה לאור מכובדת בבוקרשט. זכיתי להתעניינות ולתגובות נלהבות, לכן לאחרונה תרגמתי לאנגלית את הספר שלי "The Psychiatrists of Phoenix Street".

על מה הספר?

מדובר ב-25 סיפורים אמיתיים, חלקם עם סוף מפתיע. שם הספר הוא גם שמו של הסיפור הראשון. Phoenix או ברומנית Fenix היה שם הרחוב הקטן בבוקרשט בו נולדתי וגדלתי. השכנים ממול היו משפחה יהודית בשם בקלו. הבן, רופא פסיכיאטר ודמות מפורסמת ברומניה של שנות ה-70-80, היה לכוכב-על בטלוויזיה הרומנית בתכניות מדע. בין היתר, הוא שידר ביולי 69 את הנחיתה על הירח. לאור העובדה שבמקור גם אנדרי בקלו היה פסיכיאטר, זה מסביר מדוע שם הספר הוא "הפסיכיאטרים...".

הסיפורים בספר מתייחסים חלקם לחוויות האישיות בתקופת הילדות, מזמן המהפכה הרומנית של 1989 (הרי צ'אושסקו שרד בלעדינו... רק שלוש שנים), מלחמת המפרץ ובעיקר תיאור של מקרים יוצאי דופן או סיפורים אנושיים מרתקים של הפציינטים אשר פגשתי במחלקות, במרפאות או בקליניקה פרטית.

אחד הסיפורים הוא על "הסנדלר", ניצול שואה מפולין ויליד אושוויץ (!) אשר נלקח כנער לעבודות כפייה לבניית המחנות ואשר שרד אין ספור מחנות ריכוז ולבסוף "נחת" גם באושוויץ. הסיפור שלו הוא מדהים בעיניי כהישרדות לשמה וכדרך מאד יצירתית שבה האיש שמר על עצמו גם במחנה וגם במהלך "צעדת המוות". האיש הובא לקליניקה שלי לבירור מצב דיכאוני (שלא היה). קבעתי איתו פגישה של שעה. למזלי הוא היה האחרון בתור כי לא סיימנו גם אחרי ארבע שעות. היה זה זיכרון פנומנלי של איש צנום בן שמונים פלוס.

הפרק "הסנדלר":
http://www.book2look.eu/book/qz3jSxy4UI&compname=shop&clickedBy=wall&wallid=

איך הצלחת בעצם לפרסם את הספר?

הפרסום של הספר ברומניה היה פשוט. הצעתי אותו לשתי הוצאות לאור מרכזיות. אחת מהן פרסמה אותו. קוריוז שקרה היה שהופעת הספר ברומניה כמעט בוטלה ברגע האחרון כאשר גילו שאחד הסיפורים הוא על מטופל פוסט-טראומטי אשר השתפר מאד עם טיפול בקנאביס רפואי. הם טענו שהם עלולים להיות חשודים בעידוד השימוש בסמים. שיניתי את הסוף ל"טיפול קונבנציונלי" וניצלתי.

הגרסה האנגלית (הוצאת Xlibris) היא רק בהזמנה (ראו הפרסום ב-YouTube):
http://youtu.be/SoKygZUA6vs

עלות הספר הינה 30 דולר לכריכה רכה, 50 לכריכה קשה וכ-5 דולר לגרסה אלקטרונית. לי כסופר עלתה הוצאת הספר 24000 ₪.

מה עזר לך להיות "סופר" טוב יותר?

מה עוזר להיות סופר טוב יותר? אין לי מושג. אני לא בטוח שאני בקטגוריה הזו. כנראה סופר טוב הוא לא מי שכותב, אלא מי שקוראים את ספריו.

מי עזר לך בהכנת הספר ותרגומו?

עזרה רבה קיבלתי מרעייתי, רודיקה, "תולעת ספרים בלתי נלאית" ומספר חברים אשר קיבלו גרסאות של סיפורים לביקורת. התרגום הראשון לאנגלית נעשה בעזרת בחורה צעירה מבוקרשט, פילולוגית ומתרגמת מדופלמת. את ה-"Fine Tuning" עשיתי בעזרת אישה מדהימה, גב' רינה קורס המשמשת כספרנית של בית החולים שער מנשה, אך בעיני היא הרבה, הרבה יותר מזה!

מה התגובה של הסובבים לעיסוק שלך בכתיבה?

הסובבים סובלים, סובלניים ולעיתים משועשעים.

כיצד פסיכיאטרים נוספים יצליחו בכתיבה ובפרסום?

דומיננטיות המיספריאלית, יצירתיות, אהבת האדם והמקצוע והרבה מאד קליניקה.

מה היית רוצה להגיד לעמיתים שלנו?

בפרפרזת נפוליאון: בשק הרישומים של כל פסיכיאטר עפרון של סופר לעתיד. והעיקר, תיהנו!

תודה רבה, ד"ר סגל!

ערך: ד"ר יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  פרופ' מיכאל סגל,  ספר,  "הפסיכיאטרים מרחוב פניקס",  כתיבה
תגובות