הטיפולים האנטיוויראליים הקיימים כיום מאפשרים שליטה על הזיהום ב-HIV, וכל עוד החולה נוטל את הטיפול, המחלה לרוב לא פורצת. אולם ברגע שהחולה מפסיק ליטול את הטיפול התרופתי, מחלת האיידס פורצת.
עוד בעניין דומה
המחסום מפני ריפוי מלא של המחלה טמון, כך סבורים החוקרים, בתאי T CD4 שמכילים גנום ויראלי אך הם במצב רדום.
המחסום מפני ריפוי מלא של המחלה טמון, כך סבורים החוקרים, בתאי T CD4
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים תאי CD4 T משוכפלים וייחודיים, שנלקחו מדגימות דם של 13 אנשים שנושאים את נגיף ה-HIV. לאחר מכן, החוקרים ניתחו הדגימות וזיהו את נקודות החיבור שבהן ה-HIV החדיר את עצמו לכל תא ותא.
לאור גודלו של הגנום האנושי זה בלתי סביר, לדברי החוקרים, שהווירוס יחדיר את עצמו בדיוק באותו אופן יותר מפעם אחת. לכן, הניחו החוקרים, אם מספר רב של תאים היו בעלי נקודות חיבור זהות, הרי שמדובר בשכפולים, ואילו אם נצפה שתא היה בעל נקודת חיבור ייחודית, הרי שמדובר בתא ייחודי (ולא קלון של תאים).
החוקרים בדקו 75 רצפים ויראליים שנלקחו מהתאים המשוכפלים ומצאו שלאף אחד מהם לא היה את הפוטנציאל לשיכפול. כלומר, תאי ה-T הרדומים שמהווים את המחסום מפני ריפוי המחלה הם תאים ייחודיים ולא שכפול של תאים.
עוד מצאו החוקרים, שישנה העדפה לאינטגרציה בתוך או בסמיכות לחזרות Alu.
החוקרים מסכמים על סמך מחקרם, שאף כי לא ניתן לסתור לחלוטין את האפשרות שקיים קלון של תאים שמכיל וירוס אקטיבי, נראה שהמאגר הלטנטי של וירוס ה-HIV מצוי בתצורת תאים ייחודיים שמכילים אינטגרציות ייחודיות, וזהו היעד על מנת להצליח ולרפא את המחלה.
לקריאת ההודעה לעיתונות מטעם האוניברסיטה בנושא לחצו כאן.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
