מחקרים

שיפור או הידרדרות בתפקוד הכלייתי אינם משפיעים על הסיכון לאשפוז ותמותה על רקע אי ספיקת לב

הרעה או שיפור התפקוד הכלייתי אינם משפיעים על הסיכון לאשפוז או תמותה על רקע אי ספיקת לב, בעוד תפקוד כלייתי ירוד משפיע על סיכון זה

כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

הפרעה בתפקוד הכלייתי (Renal dysfunction) קשורה בשיעורי תמותה גבוהים על רקע אי ספיקת לב (heart failure). מחקר זה בחן, אם הרעה או שיפור בתפקוד הכלייתי קשורים לתוצאים שליליים בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב כרונית.

החוקרים עקבו במשך 3.1 ± 1.9 שנים אחר 892 נבדקים ממחקר עוקבה רב-מרכזי שעסק באי ספיקת לב, מגיוסם למחקר. הרעה ושיפור בתפקוד הכלייתי נבחנו בעזרת מודל רב-משתנים כגורמים מנבאים בלתי-תלויים לאשפוז ותמותה עקב אי-ספיקת לב.

הרעה בתפקוד הכלייתי לבדו אינה מספקת מידע פרוגנוסטי שימושי, ועשויה לרמוז על תוצאים שליליים

12% מכלל הנבדקים חוו ירידה של 25% בקצב הסינון הכלייתי המוערך (estimated glomerular filtration rate, eGFRי), ו-17% מהנבדקים הראו עלייה של 25% ומעלה ב-eGFR. כמו כן, נצפתה יציבות בתפקוד הכלייתי בקרב כל עוקבת הנבדקים.

נבדקים מהרביע התחתון - עם התפקוד הכלייתי הגרוע ביותר בכל נקודת זמן - היו בסיכון מוגבר לאשפוז ולתמותה עקב אי ספיקת לב.

הידרדרות ב-eGFR נקשרה עם אשפוז ותמותה עקב אי ספיקת לב (יחס סיכונים [hazard ratioי]: 1.71), אך יחס זה לא נמצא בניתוח מתוקנן. שיפור ב-eGFR לא נקשר עם התוצאים השליליים שנבחנו.

החוקרים סיכמו, כי בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב, חומרת ההפרעה בתפקוד הכלייתי מנבאת את הסיכון לתוצאות עגומות בצורה מדויקת יותר מאשר שינויים בתפקוד הכלייתי. תוצאות המחקר מראות כי תחת טיפול מתאים עבור אי ספיקת לב, הרעה בתפקוד הכלייתי לבדו אינה מספקת מידע פרוגנוסטי שימושי, ועשויה לרמוז על תוצאים שליליים.

מקור:
Adrián Ignacio Löffler, Thomas P. Cappola, James Fang, Scott J. Hetzel, Andrew Kadlec, Brad Astor, Nancy K. Sweitzer. Effect of Renal Function on Prognosis in Chronic Heart Failure. The American Journal of Cardiology, January 1, 2015Volume 115, Issue 1, Pages 62–68. DOI: http://dx.doi.org/10.1016/j.amjcard.2014.09.055

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפרעה בתפקוד הכלייתי,  אי ספיקת לב,  תפקודי כליות,  קצב סינון כלייתי,  EGFR
תגובות