כך גורם יוקר המחייה לעלייה בתחלואה ובמוות

גבר בן 60 מאזור המרכז מת מדום לב על רקע השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם. סיבת המוות: יוקר המחיה.

נתונים מעידים כי השפעות יוקר המחיה בתחום המזון כבר מזמן חצו גבולות גיאוגרפיים, והן לא רק נחלתם של בני מעמד סוציו־אקונומי נמוך. יוקר המחיה דוחף את הציבור לצרוך מזון תעשייתי ולא בריא - מה שמסכן את הבריאות של כולנו.

"שוויון בבריאות אינו מסתכם במידת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים רפואיים, אלא גם בנגישות למזון בריא"

הגיעה העת שקברניטי המדינה ישכילו להבין שהמשמעות של יוקר המחיה היא לא רק ירידה בהכנסה הפנויה או חוסר יכולת לקנות דירה - כי אם גם פגיעה ישירה וקשה בבריאות הציבור. הפגיעה באה לידי ביטוי בעלייה בתחלואה המושפעת מצריכת מזון, ובעתיד הלא־רחוק גם בעלייה דרמטית בהוצאה הלאומית לבריאות. אז תעשה לעצמה המדינה טובה, ותתחיל לפעול בנחישות להורדת יוקר המחיה.

שוויון בבריאות אינו מסתכם במידת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים רפואיים, אלא גם בנגישות למזון בריא. אחד החסמים המשמעותיים שניצבים בפני עקרון השוויון והיכולת לקדם אורח חיים בריא הוא השיקול הכלכלי.

בלי להפחית בחשיבותו של קמפיין "אפשריבריא" של משרד הבריאות, האפשרות להטמיע עקרונות של תזונה נכונה ואורח חיים בריא בקרב הישראלים מסתיימת בפתחו של הסופרמרקט הקרוב למקום מגוריכם. די לעבור בין המדפים ברשתות השיווק או אצל הירקן, כדי להבין שיוקר המחיה הוא סכנה בריאותית ממשית.

עדות לסכנה ותמרור אזהרה ניתן לקבל בנתונים שמתפרסמים מדי שנה. מנתוני מרכז טאוב ל–2014 עולה, שכ–30% מאזרחי ישראל נאלצים לוותר משיקולים כלכליים על מוצרי חלב, ביצים, פירות וירקות. צריכת חסר משמעותית בפירות וירקות נצפתה בעיקר בקרב שלושת העשירונים התחתונים (עד 35% בעשירון התחתון).

גם בדו"ח מבקר המדינה מאפריל 2014 נכתב כי שיעור המשפחות המדווחות על אי־ביטחון תזונתי בקרב האוכלוסייה הערבית מגיע ל–47%, ו–30% מדווחים על אי־ביטחון תזונתי ניכר.

"העלייה בשיעור חולי הסוכרת ומגיפת השמנת־יתר הן רק ביטויים ראשונים ליוקר המזון"

מכאן, ובמציאות שבה פירות, ירקות, מוצרי חלב ולחם מחיטה מלאה נהפכו בעבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה ללא פחות ממוצרי יוקרה - משגשג פוטנציאל התחלואה. תזונה לקויה המושפעת בעיקר ממניעים כלכליים, כזאת שבעבר איפיינה שכבות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, ושכיום מנחה יותר ויותר גם את מעמד הביניים, היא שמעצימה את הסכנה לבריאות הציבור.

העלייה בשיעור חולי הסוכרת ומגיפת השמנת־יתר הן רק ביטויים ראשונים ליוקר המזון. סל קניות זול, שמוצריו מורכבים בעיקר מפחמימות ריקות, סוכרים ומזון מעובד, מבטיח את המשך ההתפשטות של מחלות אלה בקרב האוכלוסייה. סל הקניות הזה הוא כיום זול, אבל בעתיד עשוי לעלות לנו ביוקר - לפרט ולמדינה כאחד. וזה עוד מבלי לדבר על חוסר היכולת של חלק מהציבור לרכוש תרופות מצילות חיים, או לחמם את הבית בחורף.

הגיע הזמן להפנים: ליכולת הקנייה של האזרח בסופרמרקט יש השפעה ישירה על מצב הבריאות הלאומי. הוזלת המזון היא לא בגדר טובה לאזרח, אלא אינטרס כלכלי של המדינה, ואין לראותה כעוד סיסמת בחירות. אז בטרם יוקר המחיה ימשיך לגבות חיים של רבים, ולצד הקמפיין אפשריבריא שמוביל משרד הבריאות, דווקא עכשיו חשוב לפעול ביתר שאת להוזלת המזון הבריא.

את פירות ההוזלה הזאת אולי לא נקטוף מחר או מחרתיים, אבל יש בכוחה לשנות לטובה את עתיד בריאות הציבור, ולרסן בעתיד את ההוצאה הלאומית לבריאות.

* המאמר הופיע לראשונה באתר "דה-מרקר"