מטופלים רבים מפסיקים את הטיפול בסטטינים לאחר אוטם חריף בשריר הלב (acute myocardial infarction, AMI) למרות הנחיצות של טיפול זה. קיים מידע מוגבל לגבי ההשפעה הקלינית של הפסקת הטיפול בסטטינים לאחר AMI.
עוד בעניין דומה
למחקר הנוכחי גויסו 3,807 מטופלים ממרשם קוריאני רב-מרכזי, אשר שרדו שנה לאחר אירוע של AMI. כל המטופלים קיבלו בעת שחרורם מבית החולים מרשם לסטטין, והם חולקו לשתי קבוצות, על בסיס הפסקת הטיפול. 603 מטופלים החליטו להפסיק את הטיפול בסטטינים ו-3,204 המשיכו את הטיפול. המעקב נמשך ארבע שנים לאחר אירוע ה-AMI.
יש ליידע היטב ולנטר מטופלים לאחר AMI, כדי להפחית את תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות בקרב אוכלוסיית מטופלים זו
התוצא העיקרי שנבדק היה תמותה מכל סיבה שהיא. כמו כן, נבחנה ההיארעות של מוות לבבי, אוטם לבבי שאינו קטלני, צנתורים ואירועים מוחיים.
הפסקת הטיפול בסטטינים נקשרה עם תמותה גבוהה יותר, בהשוואה למטופלים שהמשיכו ליטול סטטינים (יחס סיכונים [hazard ratio]י 3.45), בעיקר כתוצאה מעלייה בתמותה הלבבית (יחס סיכונים 4.65).
עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת ההיארעות של אוטם לבבי שאינו קטלני, צנתורים ואירועים מוחיים. תוצאות אלו התקבלו גם בניתוח לפי התאמה לציון זיקה (Analysis by propensity score matching).
החוקרים מסכמים, כי בעוד מטופלים רבים מפסיקים את הטיפול בסטטינים לאחר השחרור מבית החולים בעקבות AMI, החלטה זו גורמת לעלייה בתמותה בטווח הארוך. יש ליידע היטב ולנטר מטופלים לאחר AMI, כדי להפחית את תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות בקרב אוכלוסיית מטופלים זו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
