מחקרים

סקירת הטיפול התרופתי בהפרעה האובסיסיבית-קומפלוסיבית טריכוטילומניה

חוקרים מצאו כי עבודות מוקדמות שהתמקדו במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין הניבו תוצאות שליליות; מציעים להתמקד בבדיקת יעילות תרופות אחרות

תרופות אנטי-פסיכיאטריות (צילום: אילוסטרציה)
תרופות פסיכיאטריות (צילום: אילוסטרציה)

טריכוטילומניה מאופיינת במריטות שיער חוזרות על ידי החולה, במודע או שלא במודע. מרבית הסובלים מההפרעה סובלים גם מהערכה עצמית נמוכה, תפקוד פסיכוסוציאלי נמוך והפרעות פסיכיאטריות נוספות, בעיקר הפרעות הקשורות למצב הרוח ולחרדה.

בגרסה העדכנית של DSM5 הוכנסה טריכוטילומניה תחת הפרק שעוסק בהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות.

בסקירה שיטתית עדכנית סקרו צוות חוקרים מאוניברסיטאות בריטיש קולומביה בוונקובר-קנדה, וקייפטאון בדרום אפריקה את הספרות העדכנית בנוגע לטיפול תרופתי לטריכוטילומניה.

החוקרים הכניסו לסקירתם הן מחקרים רנדומליים-מבוקרים והן מחקרים פתוחי תווית לילדים ולמבוגרים.

לדברי החוקרים, יש מעט מחקרים שעוסקים בסוגיית הטיפול התרופתי להפרעה זו.

החוקרים מצאו, כי עבודות מוקדמות יותר התמקדו בעיקר במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ומרביתן הניבו תוצאות שליליות. בעתיד, קבעו, דרושים מחקרים נוספים, בקנה מידה רחב יותר, שיתמקדו בהשפעת התרופות N-אצטילציסטאין (ראונק; סנפלוס), אולנזפין (טבע) ודרונבינול (רונבין; מגהפארם).

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Rothbart R, Stein DJ. Pharmacotherapy for trichotillomania (hair pulling disorder): an updated systematic review. Expert Opinion On Pharmacotherapy. 2014:15(18);2709-2719

נושאים קשורים:  מחקרים,  טריכוטילומניה,  SSRI,  מחקר סקירה שיטתית,  אולנזפין,  N-אצטילציסטאין,  דרונבינול
תגובות