בסקירה מקיפה, החוקרים בחנו את יחסי הגומלין המורכבים של גורמי סיכון מטבוליים כמו השמנת יתר וסוכרת עם מחלת כליות כרונית (CKD) ומחלות קרדיווסקולריות, המובילים להתפתחות של תסמונת קרדיווסקולרית-כלייתית-מטבולית. תסמונת זו מדגימה קשר חזק עם סיכון מוגבר לתוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים שליליים.
הסקירה מדגישה את ההשפעה המשמעותית של גורמי סיכון מטבוליים וכלייתיים על התסמונת הקרדיווסקולרית-כליות-מטבולית, והצביעה על פערי ידע קריטיים במנגנוני התפתחות המחלה, הפנוטיפ קליני, האינטראקציה של גורמי סיכון חברתיים עם גורמי סיכון ביולוגיים והערכות מדויקות של שכיחות המחלה בין גורמי סיכון אחרים.
אמנם ישנה תמיכה מהותית בספרות להבנה המדעית ולניהול הקליני של התסמונת, אך קיימות מגבלות ניכרות בנתונים לגבי מניעה מוקמת, סקר לגורמי סיכון, מודלים של טיפול בינתחומי, אסטרטגיות לשינוי אורח חיים וירידה במשקל, מיקוד של טיפולים מגינים על הלב והכליות, טיפול בחולים עם מחלות קרדיווסקולריות ומחלת כליות כרונית, וההשפעה של הערכה שיטתית של גורמים חברתיים של בריאות וטיפול בהם.
החוקרים סיכמו כי למרות הספרות החזקה, נותרו פערים משמעותיים בהבנה המקיפה שלנו לניהול יעיל של תסמונת קרדיווסקולרית-כלייתית-מטבולית, במיוחד בנוגע למניעה מוקדמת ושילוב של גורמי בריאות חברתית באסטרטגיות טיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות