חדשות

מקומו של הטיפול הטופיקלי בפטרת ציפורניים

פטרת הציפורניים הינה מחלה פרוגרסיבית, והטיפול בה יכול להיות טופיקלי או סיסטמי; סקירה של הטיפולים הקיימים ויעילותם במקרי חומרה שונים

ONYCHOMYCOSIS, פטרת ציפורניים (צילום: אילוסטרציה)

אוניקומיקוזיס (ONYCHOMYCOSIS) הינו זיהום פטרייתי של ציפורני הרגליים ו/או ציפורניי הידיים ומהווה את הסיבה השכיחה ביותר לשינויים בציפורניים במבוגרים.

שכיחות פטרת הציפורניים נקבעת עפ"י התכונה הגנטית הקיימת באדם בעוצמות שונות (ישנם אנשים שידבקו בקלות, אחרים לא ידבקו כלל וישנם כאלה שרק בתנאים מסוימים ידבקו בפטרת הציפורניים), עולה עם הגיל (מבוגרים נדבקים פי 30 יותר מאשר ילדים) ומושפעת מהימצאותן של מחלות שונות (דוגמת סוכרת, הפרעות במערכת החיסון, הפרעות בזרימת הדם, בריאות ירודה ושימוש בתרופות מדכאות חיסון).

פטרת הציפורניים הינה מחלה פרוגרסיבית. בהתחלה היא נראית כהפרעה קוסמטית: פיצול הציפורן, שינויי צבע וצורה, עיבוי והתפוררות הציפורן, ובהמשך מתפתחת להפרעה מכאנית או הפרעה פונקציונאלית. התעבות ציפורניי הרגליים יוצרת לחץ על החלק הפנימי של הנעל, הלוחץ על הציפורן וגורם לכאבים. התעבות ציפורני הידיים גורמת להפרעה תפקודית, פסיכולוגית וחברתית.

הטיפול

הטיפול בפטרת הציפורניים יכול להיות טופיקלי ו/או סיסטמי. במצבים בהם מספר ציפורניים נגועות בדרגה בינונית ומעלה ובמצבים של פטרת ציפורניים קלה שאינה מגיבה לטיפול טופיקלי (מקומי) – יש להשתמש בטיפול סיסטמי (תרופות דרך הפה).

אולם, בשאר המצבים מומלץ להשתמש בטיפול טופיקלי:

  1. פטרת ציפורניים קלה (מעורבות של ציפורניים בודדות, ללא מעורבות המטריקס).
  2. פטרת ציפורניים קשה (הכוללת מעורבות המטריקס) – בשילוב עם טיפול סיסטמי.
  3. מטופלים המסרבים לקבל טיפול סיסטמי.
  4. מטופלים מורכבים שאינם יכולים לקבל טיפול סיסטמי, מסיבות כאלה ואחרות.

טיפול טופיקלי

קיימים מספר סוגים של תכשירים טופיקליים ומכאן גם השונות באחוזי הריפוי. הטיפולים הטופיקלים, רובם ככולם, אינם נמצאים בסל התרופות ועלותם משתנה.

משך הטיפול הטופיקלי הינו עד לצמיחה מוחלטת של הציפורן הנגועה לכדי ציפורן בריאה קלינית.

את הטיפול הטופיקלי ניתן לחלק ל-3 קבוצות:

  1. טיפול בטיפות, קרם, נוזל, משחה, ג'ל ובספריי אנטי פטרייתיים. מתאים במקרים של פטרת הציפורן בדרגה קלה מאוד. בחלק קטן מהמקרים ניתן להשיג תוצאות טובות. בין המוצרים המובילים ניתן למנות את טיפות אגיספור, אגיסטן , ספריי למזיל, ספרי צקלודרם ועוד.
  1. טיפול במשחה המסוגלת להמיס את הציפורן הנגועה בפטרייה. במידה ומעורבות הפטרייה בצפורן היא בדרגה בינונית - מעל 50 אחוז מעורבות מהציפורן והציפורן מעובה וגסה, ניתן להמיס את החלק הנגוע בפטרייה באמצעות משחה ממיסה המכילה גם חומר אנטי פטרייתי דוגמת אגיספור אוניקוסט או אוניסטר (אוניסטר מכיל אוריאה 40%, ללא המרכיב האנטי פטרייתי).
  1. טיפול באמצעות לק אנטי פטרייתי. כטיפול יחיד בפטרת ציפורניים קלה מומלץ להשתמש בלק אנטי פטרייתי בעל אפקט פונגיצידי ופונגיסטטי. בארץ קיימים שני סוגי לק העונים על הנ"ל:
    - ציקלופירוקס (דוגמת בטרפן , מיקונייל, מיקוסטר) - לק למריחה יומית.
    - מורולפין (לוסריל) - מולקולה אנטי פטרייתית רחבת טווח ובעלת חדירות גבוהה הנשארת פעילה בלוחית הציפורן יותר משבוע. הטיפול בלוסריל הינו, לרב, חד שבועי ומאפשר למטופל להנות מיעילות גבוהה ונוחות טיפול.

בנוסף, במקרים של פטרת ציפורניים קשה, ניתן לשלב טיפול מקומי בלק לוסריל יחד עם טיפול פומי. השילוב גורם לאפקט סינרגיסטי המעלה באופן משמעותי את אחוזי הריפוי. כמו-כן, השילוב מאפשר לקצר באופן משמעותי את משך הטיפול הפומי. אחוזי הריפוי המלא בטיפול משולב עשויים להגיע לכדי 50%-90%.

פרופ' אבנר שמר הינו רופא בכיר במחלקת עור בבית החולים "שיבא" בתל השומר, מומחה לרפואת עור ומין, חבר האיגוד וחבר הוועד של האיגוד האמריקאי למחלות הציפורניים בכלל (CND) ומכהן כיו"ר החוג לדרמטומיקולוגיה (ענף העוסק במחלות עור פטרייתיות) ומחלות הציפורניים השונות בישראל.

נושאים קשורים:  חדשות,  פטרת ציפורניים,  טיפול סיסטמי,  טיפול טופיקלי,  ציקלופירוקס,  מורולפין
תגובות