חדשות

הפרעה קוגניטיבית בדיכאון מאג'ורי - מטרה טיפולית חדשה

תוכנית חינוכית של Medscape, פרופ' זיגפריד קאספר וחב' (2014)

דיכאון (אילוסטרציה)
דיכאון (אילוסטרציה)

לאחרונה פורסמה תכנית חינוכית של מדסקייפ בנושא קוגניציה בדיכאון. רצ"ב עיקרי התכנית ושלוש שאלות מהתכנית. תוכלו לראות את הסרט של התכנית (משכו כחצי שעה) ולהתרשם ממשאבים נוספים באתר מדסקייפ (דרושה הרשמה) בלינק זה.

השתתפו בתכנית: פרופ' קאספר (אוניברסיטת וינה)
פרופ' הארו (ברצלונה, ספרד)
פרופ' הארמר (אוקספורד, אנגליה)
פרופ' באונה (אדלאייד, אטסטרליה).

בתכנית ידונו בממצאים חדשים לגבי המרכיבים הקוגניטיביים של דיכאון ובהשלכות של דיכאון במקום העבודה.

פרופ' הארו דיבר על מחקר ה-PERFORM שכלל 1500 חולים עם דיכאון MDD שהחלו טיפול תרופתי נגד דיכאון. המחקר נערך בחמש מדינות אירופאיות. המטופלים טופלו ע"י רופאי המשפחה או ע"י פסיכיאטרים.

נבדקו חומרת הדיכאון, המצב הקוגניטיבי וההשלכות בעבודה (היעדרויות Absenteeism ונוכחות בעבודה ללא תפוקה מספקת Presenteeism) ואיכות החיים של המטופלים.

נמצא שככל שהמצב הקוגניטיבי ירד, ההשלכות השליליות בעבודה גברו. החוקרים נטרלו את השפעת חומרת הדיכאון על התפקוד בעבודה והממצאים נשארו משמעותיים.

המצב הקוגניטיבי היה קשור גם לתפקוד מופחת בבית!

איכות החיים הושפעה מאוד בגלל ההפרעה הקוגניטיבית.

הממצאים חשובים כי אנו רוצים שמטופל עם דיכאון ישתפר גם ברמה של התפקוד וגם מבחינת איכות החיים שלו ולכן צריך לבדוק גם תחומים אלו.

פרופ' הארמר דיברה על ממצאים במחקרי הדמיה. היא דיברה על קוגניציה קרה (שלא קשורה לרגש) וקוגניציה חמה (עיבוד רגשי למשל הטיות זיכרון לפי היות הדברים שאנו זוכרים חיוביים או שליליים). שני המרכיבים פגומים בדיכאון.

קוגניציה חמה: דיכאון מאופיין ע"י הטיות שליליות בעיבוד הרגשי ונטייה לשליליות. חולה דיכאוני יתמקד בדברים העצובים ובהבעות השליליות ויזכור מידע שלילי זה. הטיות אלו מחזקות את התחושות ואת האמונות השליליות של החולה עם דיכאון ומתפקדות באטיולוגיה של המחלה הדיכאונית.

אזור האמיגדלה רגיש מדי לרמות אפילו נמוכות של מידע שלילי (הוא משופעל יותר מדי כשיש גירוי שלילי). הקורטקס DLPFC אמור לעשות בקרה אך לא עובד טוב בדיכאון ויש בשל כך עוד יותר הטיה שלילית. טיפולים תרופתיים (SSRI) יכולים להקל את הנטיות הללו באמיגדלה (על פי מחקרי הדמיה), אפילו לפני שיש שיפור סימפטומטי!!. יתכן ששינויים מוקדמים אלו מנבאים תגובה חיובית לתרופה בהמשך.

קוגניציה קרה: האזורים המעורבים במעגל זה הם ההיפוקמפוס, הקורטקס הפרה-פרונטאלי והסטריאטום. אזורים אלו נפגעים בדיכאון. יש מעט עדויות ש-SSRI מנטרלים את הפגיעה באזורים אלו בטווח הקצר. בטווח הרחוק יותר, יש לציין שיפור קוגניטיבי עם הזמן, אך הליקויים לא חולפים לגמרי עם השיפור בדיכאון!

במחקר חדש עם וורטיאוקסטין יש עדות שהוא משפר את התפקודים האקזקוטיביים בדיכאון ונראה שתכשיר זה משפיע לטובה על התפקוד הקוגניטיבי הקר בדיכאון.

פרופ' באונה: דיבר על העומס של דיכאון על אנשים ועל החברה בכלל ועל Domains שונים בדיכאון, כגון התפקודים האקזקוטיביים. הוא דיבר על מבחן DSST שבודק התפקוד הנ"ל (מהותו החלפת מספר בסמל). התפקודים הנ"ל קשורים לפגימה תפקודית כללית.

במחקר ה-CONNECT השוו וורטיואוקסטין, דולוקסטין ופלצבו במבחן הנ"ל. שני התכשירים שיפרו את ציוני הדיכאון בסקאלה MADRS. וורטיואוקסטין שיפר את הציון ב-DSST בהשוואה לפלצבו והשיפור בדולוקסטין לא היה משמעותי מול פלצבו. כנ"ל לגבי השיפור בתפקוד כללי. שני התכשירים הפעילים שיפרו את התפקוד בעבודה.

חשוב בהשוואה בין שתי תרופות לבדוק השפעה על התפקוד בעבודה!

פרופ' קאספר שאל האם יש טיפולים תרופתיים נוספים לשיפור המצב הקוגניטיבי. פרופ' באונה דיבר על תרופות נגד דמנציה, ריטאלין ומודאפיניל. אולם אלו לא מיועדים ממש לטיפול בדיכאון. תכשיר נוסף הינו לבו-מילנאסיפראן (תכשיר אנטי-אדרנרגי). גם התערבויות פסיכולוגיות חשובות לטיפול בפגימה הקוגניטיבית בדיכאון, למשל CBT. במחקרים זה משפר את הקוגניציה החמה והקרה, אך מוקדם לדעת האם ניתן לתרגם דברים אלו לחיים הקליניים.

הפאנל סיכם, שקוגניציה היא חלק מהפגימה בדיכאון ויש לחקור אותה ולטפל בפגימה הקוגניטיבית כשמטפלים בחולה דיכאוני.

שאלות

1. במחקר ה-PERFORM פגימה קוגניטיבית גבוהה יותר על פי הדיווח של המטופל היתה קשורה לאיזה מהבאים:
א. יותר היעדרויות ויותר נוכחות בעבודה עם תפוקה ירודה.
ב. יותר היעדרויות ופחות ימים עם תפוקה נמוכה.
ג. יותר ימים עם תפוקה נמוכה בעבודה ופחות היעדרויות.
ד. פחות היעדרויות ופחות ימים עם תפקוד נמוך בעבודה.

2. אדם בן 36 עם דיכאון חש דכדוך, חולשה ועייפות. הוא אומר שהכול נראה לו שלילי ובסביבה שלו כולם עצובים. מה הוא חווה?
א. בעיה עם קוגניציה קרה והפעלה בעיתית של ההיפוקמפוס.
ב. בעיה עם קוגניציה חמה עם שפעול יתר של הקורטקס DLPFC.
ג. בעיה עם קוגניציה קרה ושפעול מופחת של הצינגולייט ג'ירוס.
ד. בעיה עם הקוגניציה החמה ושפעול יתר של האמיגדלה.

3. במחקר ה-CONNECT מבחן ה-DSST הראה ש:
א. וורטיאוקסטין היה משמעותית טוב יותר מאין-בו ודולוקסטין היה טוב יותר מספרית (אבל לא סטטיסטית) מאין-בו.
ב. דולוקסטין היה טוב משמעותית מאין-בו ווורטיאוקסטין היה טוב מספרית מאין-בו.
ג. שניהם היו טובים סטטיסטית מפלצבו.
ד. שניהם היו טובים מבחינה מספרית מפלצבו.

ערך ותרגם: ד"ר יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  דיכאון,  הפרעה קוגניטיבית,  קוגניציה,  דיכאון מאג'ורי,  שליליות,  תוכנית חינוכית,  מחקר PERFORM
תגובות