הר"י

סיפור אישי: כך הסתייעתי במנטור כדי ללמוד לנהל את המחלקה

לפני ארבע וחצי שנים מצאתי את עצמי, ללא הכנה פורמאלית, אחראי על מחלקה, אמנם קטנה יחסית, אך עדיין הגדולה ביותר בבית החולים הפריפרי שלנו

ד"ר עינבר בן-שחר (צילום: "זיו")
ד"ר עינבר בן-שחר (צילום: "זיו")

לפני ארבע וחצי שנים קיבלתי על עצמי את תפקיד מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים "זיו" בצפת. שום דבר בהכשרה הרפואית שלי לא הכין אותי לתפקיד, חוץ מהתבוננות ארוכת שנים במנהלי המחלקות שלי במרכזים הרפואיים של "הדסה" עין כרם, הר הצופים וכן במרכז לסרטן ע"ש James בקולומבוס, אוהיו - בהם עבדתי במשך למעלה מ-25 שנים.

ברור שהתבוננות זו, בעיקר בשלבים הראשונים של ההכשרה המקצועית, כמתמחה וגם כרופא בכיר צעיר, היו ללא משמעות כמעט. הייתי עסוק רוב הזמן בעבודה רוטינית ובהישרדות. בהמשך הדרך המקצועית, נחשפתי יותר ויותר לפנים שונים של עבודת המנהל: בישיבות צוות, בהחלטות ליד מיטת החולה, בחדר הניתוח, בישיבות מחקר, בישיבות ניהול סיכונים, בתכנון וארגון כוח אדם ועוד כהנה וכהנה.

אך חשיפה זו עדיין הייתה במינון דל, מול מספר מוגבל של מנהלים בעלי קשת רחבה של יכולות וניסיון, ותוך כדי קידום האג'נדה המקצועית שלי, שלא הייתה קשורה כלל לעולם הניהול.

וכך, לפני ארבע וחצי שנים, מצאתי את עצמי ללא הכנה פורמאלית אחראי על מחלקה, אמנם קטנה יחסית, אך עדיין הגדולה ביותר בבית החולים הפריפרי שלנו. מחלקה שכוללת מספר יחידות, שניים וחצי מניינים של רופאים ומספר גדול פי שלושה של אחיות, טכנאיות ופקידות, שמצפים שתנהל אותם, עם חזון, תוכנית מוסדרת, תוך כדי פתרון של אין סוף בעיות אקוטיות וכרוניות.

כמובן שחוץ מהניהול אתה מעוניין לשמר את יכולותיך בעבודה קלינית רוטינית, להיות שותף בהקמת הפקולטה החדשה לרפואה בגליל, להתקדם במינוי האקדמי..... איך לעזאזל עושים זאת?

"המנטור שבחרתי, שנענה בחיוב לבקשתי למרות העדר היכרות אישית, היה פרופ' מרק גלזרמן"

אחד הרעיונות שצצו בראשי, תוך כדי שיחות עם מנהלים ותיקים במהלך בחינות שלב ב' בגיניקולוגיה ומיילדות, שמתקיימות בנווה שלום ליד לטרון, היה ליצור פורמט שבו מנהלים ותיקים על סף פרישה או מיד לאחר פרישה חונכים או עושים "מנטורינג" (mentoring) למנהלים חדשים.

על פי ההבנה שרוב מנהלי המחלקות מגיעים לתפקידם כמוני, ללא הכשרה מיוחדת וללא זמן רב להתכונן לתפקיד, המחשבה היתה שכל מנהל מחלקה חדש יבחר לעצמו mentor, מנהל ותיק מהדיסציפלינה שלו או לא, מהכרות אישית או מתוך מאגר של מנהלים שיהיו מוכנים לכך.

היתרונות שחשבתי שיש בסוג זה של חניכה היו בין היתר: 1. יכולת להתבצע בזמן אמת תוך כדי עבודה; 2. לא מעמידה את הנחנך בקונפליקטים או בניגוד אינטרסים מול מנהלים עובדים; 3. מאפשרת פתיחות מלאה של הנחנך - מותר לו לא לדעת והוא יכול לשאול את השאלות הבסיסיות ביותר; 4. נותנת סיפוק עצום לחונך שנמצא עדיין בשיא כושרו ולרוב ועם יותר זמן פנוי.

איני יודע, איך הנושא התגלגל, אך להפתעתי במקביל לשיחות שלי, פנו אלי מהר"י הגברת אורית ברתור שהינה יועצת ארגונית מנוסה ולילך אבירם, שהינה ראש צוות הכרה וביקורת התמחות וחינוך, וביקשו ממני להצטרף לפרויקט mentoring שאורגן על ידי הר"י, בברכתו ובדחיפתו של ד"ר אידלמן. המנטור שבחרתי, שנענה בחיוב לבקשתי למרות העדר היכרות אישית, היה פרופ' מרק גלזרמן.

"המסר הקצר שלי לכל מי שנכנס לנעליים הגדולות של ניהול מחלקה ומרגיש שלא עבר הכשרה מספיקה, הוא לנצל את הפורום הזה בחסות הר"י"

פרופ' גלזרמן הוא מנהל ותיק שעבד שנים רבות ב"סורוקה", ב"וולפסון" ובמרכז הרפואי "רבין", ושמעתי רבות על היכולות המקצועיות שלו ברה-ארגון של מחלקות, כולל מחלקות שהיו במשבר. נפגשתי עם פרופ' גלזרמן מספר פעמים, ומבחינתי ערכן של הפגישות, למרות שהיו ספורות, לא יסולא בפז.

עברנו על אין ספור נושאים, ביניהם: עבודה מול הנהלה, מול קופות החולים, מול רופאי המחלקה ובעלי תפקידים בפקולטה. ניהול סד"כ רופאים, גיוס כ"א, גיוס כספים, רכישת ציוד, מחקר ועבודה מול חברות. בקיצור, כל קשת הנושאים שמנהל נדרש להתמודד מולה. הקשר שנוצר מאפשר התייעצות אד הוק ובתכיפות לפי הצורך.

המסר הקצר שלי לכל מי שנכנס לנעליים הגדולות של ניהול מחלקה ומרגיש שלא עבר הכשרה מספיקה, לנצל את הפורום הזה בחסות הר"י, שממשיך להתקיים ולהתרחב, ובבוא הזמן להעביר את הידע הנרכש לדור חדש של מנהלים.

נושאים קשורים:  הר"י,  מנהלי מחלקות,  תוכנית ה"מנטורינג" של הר"י,  ד"ר עינבר בן-שחר,  דעות,  תוכנית מנטורינג,  המרכז הרפואי "זיו"
תגובות
 
ד"ר אילן ברעם
22.12.2014, 08:44

ענבר ידידי
בעידן שבו כולם "יודעים הכל" ולא "צריכים עצות", כל הכבוד שיש אדם במעמד מנהל מחלקה שאינו מתבייש ללמוד ממנוסים ממנו. אני משוכנע שזה הופך אותך לא רק למנהל יותר טוב אלא גם לאדם יותר טוב. שאפו גדול - כל הכבוד
אילן

אלון רשף
06.01.2015, 18:38

תודה לענבר חברי לספסל הלימודים בהדסה.
אני מנהל מחלקה פסיכיאטרית בהעמק. גם אני נתמלאתי מבוכה וחשש מול האתגר של ניהול המחלקה.
לשמחתי, הנהלת ביה"ח נתנה לי ליווי ממושך ורציני של יועץ ארגוני, אביחי אלבז שמו, שחנך ולמעשה גידל אותי כמנהל מחלקה.
לפעמים יש מקום לפרגון ומחמאות. במקרה זה מגיע קרדיט עצום להנהלת ביה"ח ולאביחי.
אני מאמין שחניכה או אימון הם הכרחיים בהכשרה של מנהל מחלקה שבד"כ לא למד ניהול כלל.
בהצלחה ידידי ענבר.
אלון רשף
מנהל המחלקה הפסיכיאטרית, בי"ח העמק