מעבדה חדשה לנוירו-ביולוגיה מולקולארית והתנהגותית הוקמה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, הפועלת בצפת. לדברי האוניברסיטה, המעבדה תתמקד בניסיון להבין את המנגנונים המשתנים במוחם של אנשים שאובחנו כלוקים באוטיזם ומה האחריות של מנגנונים אלו להתנהגות האוטיסטית.
עוד בעניין דומה
לראש המעבדה מומה ד"ר אוון אליוט. המחקרים יבוצעו עם פרופסור בלה גרוס, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי לגליל המערבי בנהרייה, המשמשת גם כראש תחום הנוירולוגיה בפקולטה.
ד"ר אליוט, נשוי ואב לארבעה, הוא יליד סן חוזה שבקליפורניה. הוא השלים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובשנת 2001 עלה לישראל. את לימודי התואר השני, הדוקטורט והפוסט-דוקטורט השלים במכון ויצמן - בנוירוביולוגיה מולקולארית של מחלת האלצהיימר. הפוסט- דוקטורט שלו עסק בתגובות ובהתנהגות של הגוף במצבי לחץ וחרדה.
משנת 2011 מלמד ד"ר אליוט בפקולטה לרפואה בגליל והיה מבין מקימיה של הפקולטה.
לדבריו, יש שתי מטרות עיקריות למחקר שיתבצע במעבדה.
"המטרה הראשונה היא לאפיין את ההבדלים המולקולאריים בין המוחות של הלוקים באוטיזם לבין מוחות של אנשים אחרים שאינם מצויים על הספקטרום האוטיסטי. זאת, כדי לנסות ולהבין את האוטיזם לסוגיו השונים ואת דרכי הטיפול התרופתי וההתנהגותי המתאימות. כבר בתחילת המחקר נמצאו סימנים ראשונים לדלקת ולפעילות מוגברת במערכת החיסון אצל הלוקים באוטיזם. ממחקרי מעבדה עולות מסקנות, שכמעט אין עליהן עד כה תיעוד בספרות והמקצועית-רפואית העוסק באוטיזם והן מעידות כי מערכת החלבונים בדמם המהווים חלק ממערכת החיסון של החלוקים באוטיזם גדולה בהרבה ורואים זאת במוחותיהם. ההערכה היא שאצל הלוקים באוטיזם מערכת חיסונית חלשה יותר".
"המטרה השנייה היא לבנות מאגר מידע ורישומים ייחודי של האנשים שאובחנו כאוטיסטים ושל בני משפחותיהם בישראל. במאגר ישלבו שלושה סוגי מידע: המידע הקליני של הלוקה באוטיזם ופרטים על הליכי האבחנה שעבר. האוטיזם. מידע על העבר הרפואי של החולה משפחתו - כולל מידע מפורט על מהלך ההיריון של האם, על האשפוזים שעברה ומחלות שבהן חלתה במהלך ההיריון. וכן נטילת דגימות ביולוגיות של החולה לצורך סריקות של מערכת החיסון".
מאגר נתונים זה, הוסיף ד"ר אליוט יאפשר לערוך מתאם בין כל הנתונים וליצור תמונה רחבה של הגורמים לאוטיזם ושל השינויים הביולוגים המתרחשים במוחם של האנשים שלוקים באוטיזם. תיבדק באמצעותו השאלה אם יש קשר בין העבר הרפואי של הלוקה, או אמו, לבין השינויים הביולוגים הגורמים לאוטיזם". לדברי ד"ר אליוט, מאגר כזה עשוי לסייע באבחון מוקדם ולפתח את הטיפול הממוקד יותר באוטיסטים.
במחקרים שהמעבדה תבצע ישתתפו חוקרים בכירים נוספים מישראל ומהעולם, הודיע ד"ר אליוט, והפרויקט נעשה בסיוע חברת "טבע".