חדשות

משרד הבריאות: מקווים שמסקנות "ועדת גרמן" ישמשו כבסיס

הדו"ח המלא שפורסם מסכם 600 שעות דיונים וקובע שורת רפורמות; על רקע התפטרות שרת הבריאות, לא ברור אם ומתי ייצאו לפועל

הדו"ח המלא של "ועדת גרמן" - הועדה המייעצת שהקימה שרת הבריאות יעל גרמן לשם חיזוק מערכת הבריאות, שפעלה במשך יותר שנה - פורסם רשמית בשבוע שעבר וניתן כעת לקריאה מלאה. הדו"ח מכיל 370 עמודים, והיה אמור לשמש בסיס לרפורמה מקיפה במערכת הבריאות. על רקע התפזרות הכנסת היום, לא ברור אם ומתי תתממש (להורדת הדו"ח המלא של "ועדת גרמן" לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל לחצו כאן).

דו"ח הוועדה, שכללה 13 בכירים מתחומים שונים בנוסף לשרת הבריאות' מסכם יותר מ-600 שעות דיון. לפני הוועדה הופיעו מנהלי בתי חולים וקופות החולים וכן בעלי תפקידים במערכת הבריאות, בהווה ובעבר.

שרת הבריאות הספיקה לכתוב לפני שהתפטרה כי 12 צוותים שאמורים לדאוג ליישום מסקנות הוועדה כבר החלו לפעול במשרדה. במשרד הובעה תקווה שהמסמך ישמש בסיס לכל דיון עתידי בנושאים השונים הנוגעים למערכת הבריאות, אף כי לא ברור מתי וכיצד המסקנות ייושמו, מה יהיה לוח הזמנים לשם כך – ובידי מי.

הוועדה עסקה בסוגיות שונות, ביניהן שר"פ בבתי החולים הציבוריים, מיסוי על בתי החולים הפרטיים ועל תיירות מרפא, שיפור שירותי הרפואה בקהילה, הידוק שיתוף הפעולה והתיאום בין רופאי הקהילה לרופאים בבתי החולים, בעיותיה של הרפואה הדחופה, הצורך בקיצור תורים, מדידת איכות, הסדרי הבחירה של המטופל, בעיות כוח האדם במערכת, כיצד לשפר את איכות השירות, תמחור והתחשבנות בין הגופים השונים במערכת הבריאות, עדכון התקציב הציבורי לבריאות, ניהול בתי החולים הממשלתיים והפיקוח על המערכת באמצעות הרשות החדשה שמשרד הבריאות הקים לתחום הזה.

במסמך גם מוצגות דעות המיעוט והסתייגויות לנושאים השונים.

במסגרת ההמלצות נקבע למשל, כי כאשר רופא המשפחה יפנה בעתיד מטופל לרופא מקצועי (רפואת עור, א.א.ג, נשים, אורתופדיה, עיניים) – ההפניה תזכה בקדימות בתור לעומת המצב הנוכחי שבו קיימת זכות בחירה ישירה של המטופל (כלומר לא נעשית דרך הפניה של רופא משפחה) לרופא המקצועי.

הוועדה גם התייחסה לפרישה מאסיבית לגמלאות שצפויה בעתיד הלא-רחוק בעיקר בקרב רופאי המשפחה ולהזדקנות האוכלוסייה (עד 2035 שיעור בני ה-65 ומעלה בישראל צפויה להגיע ל-1.7 מיליון תושבים, פי שניים מהיום). המלצה היא להגדיל את מספר הרופאים הראשוניים בקהילה, יחד עם צמצום בנטל הביורוקרטי בו הם עסוקים כיום. הגדרת רופא המשפחה ורופא הילדים המשפחתי תהיה כמי שמנהל ומרכז את כלל התיק הרפואי של המטופל, וגם מי שמפנה את המטופל לבית החולים שיתאים ביותר לצרכיו. בין המלצות הוועדה גם האפשרות לתת למבוטח לבחור אחד משלושה בתי חולים לפחות. שניים מהם  יהיו באזור הגיאוגרפי שלו, שניים יהיו בבעלות שונה ואחד בית חולים אוניברסיטאי גדול .

בנושא קיצור התורים המליצה הוועדה בהחלטותיה כי על משרדי הבריאות והאוצר לקבוע בתוך רבעון מיום אישור הדו"ח את הכללים לזמני המתנה מרבים לתורים ואלו יקבעו בחוק תוך הפעלת תמריצים לבתי החולים לעמידה בכללים. מרכז מידע ארצי יבצע את המעקב בנושא הזה והוא יהיה שקוף לציבור. מערכות המחשבים של כל קופות החולים תתחבר למערכת הזאת – גם כדי לסייע לרופאים בהסדרת קביעת התור למטופליהם.

הוועדה המליצה לקבוע את שיפור האיכות הקלינית ואיכות השירות כיעד אסטרטגי ולהקצות לכך משאבים. במסגרת זו, אמור היה להתבצע מדי שנתיים סקר שביעות רצון לאומי לגבי הטיפול בבתי החולים ובמרפאות הקהילה, מדי שנה היה אמור כל מוסד לבצע סקר פנימי משלו ברמה מחלקתית או מרפאתית, גמו גם סקר נגישות לבעלי מוגבלויות וקשישים ומדידות שונות לגבי זמני המתנה במרפאות חוץ, מענה בטלפון, זמני ההמתנה לרופא מומחה בקהילה, לניתוחים אלקטיביים לא דחופים, במחלקות רפואה דחופה ועוד.

להורדת הדו"ח המלא של "ועדת גרמן" לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מדדי איכות השירות,  קיצור תורים,  ועדת גרמן,  זמני המתנה,  שרת הבריאות יעל גרמן,  רפואה ציבורית,  רפואה פרטית,  רפואת משפחה,  בתי חולים ציבוריים,  מערכת הבריאות הציבורית,  מרפאות קהילה
תגובות
 
ד''ר ליפוביצקי בלה
09.12.2014, 12:45

פרשתי לפנסיה,רציתי לדעת על תכנית של ביטוחים בריאות וסיעודי -קפל ביטוחים ? תודה מראש