סכיזופרניה היא המחלה הנפשית הכרונית המגבילה ביותר, ומדורגת כאחת מ-20 המחלות הראשונות הגורמות נכות בעולם. מחקרים רבים הוכיחו את יעילות הטיפול האנטיפסיכוטי במחלה, אולם עד כה לא נעשו מחקרים שבחנו את יעילות הטיפול בהתאם לחומרה הראשונית של המחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מטה-אנליזה של 3 מחקרים רנדומליים שבדקו סכיזופרניה חריפה ו-3 מחקרים רנדומליים שבחנו חולים עם תסמינים שליליים של סכיזופרניה, במטרה לבחון כיצד משפיעה חומרת המחלה בראשיתה על יעילות הטיפול האנטיפסיכוטי.
החוקרים מצאו שעבור שני סוגי החולים, היה קשר משמעותי סטטיסטית בין חומרת המחלה בראשיתה לבין יעילות הטיפול. עם זאת, ככל שהמחלה היתה חמורה יותר בראשיתה, כך ההבדל בין קבוצת הפלסבו לקבוצת הטיפול היה משמעותי יותר.
בקבוצת החולים החריפים, ההבדל הממוצע בציון PANSSי (Positive and Negative Syndrome Scale) היה 9.5 נקודות עבוד חולים עם מחלה קלה בבסיס, לעומת 24.0 נקודות אצל החולים הקשים ביותר. אצל חולים עם מאפיינים שליליים, ההבדל הממוצע בציון SANSי (Scale of Assessment of Negative Symptoms) היה 1.7 עבור חולים ברמה בינונית ו-9.7 עבור החולים הקשים.
החוקרים מסכמים, שניתן לצפות לתועלת מטיפול אנטי-פסיכוטי בכל ספקטרום ההסתמנויות של מחלת הסכיזופרניה, אולם ככל שהמחלה קלה יותר, קלינאים צריכים להיות מודעים שהחולים יפיקו פחות תועלת מהטיפול מבחינת השיפור בתסמינים, אולם עלולים לסבול ממלוא תופעות הלוואי. כמו כן, בנוסף לטיפול בתסמינים האקטיביים, לטיפול האנטיפסיכוטי יש תפקיד במניעת חזרה בקרב חולים ברמסיה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
