פרפור פרוזדורים

אמיודרון, נוגדי קרישה ואירועים קליניים בחולים עם פרפור פרוזדורים: תובנות ממחקר ARISTOTLE

אפיקסבן הינו אופציה טיפולית אטרקטיבית למניעה של אירועי שבץ, אירועים תסחיפיים, אירועי דמם משמעותי והורדת תמותה בחולים, ללא קשר לטיפול מקביל באמיודרון

08.12.2014, 15:19
ECG של פרפור עליות (למעלה) ושל קצב סינוס רגיל (למטה). החץ הסגול מצביע על גל P, אשר אינו קיים במקרה של פרפור עליות. (מקור: ויקיפדיה)

אמיודרון הינה התרופה היעילה ביותר במניעת פרפור פרוזדורים (AF) והיא מומלצת לחולים החווים פרפור חוזר תדיר ובמיוחד לאלו הסובלים ממחלת לב מבנית. עם זאת, מספר חסרונות עלולים להגביל את השימוש בה בחולים עם פרפור פרוזדורים. בין היתר, אמיודורון מפריעה למטבוליזם הכבדי של וורפרין ובכך מקשה על שמירת INR בטווח תרפואטי של 2-3. יציאה מהטווח התראפויטי של וורפרין עלולה לגרום לעליה באירועים קליניים כתוצאה מנטילת וורפרין. לאמיודרון ישנן תופעות לוואי נוספות הכוללות בתוכם תופעות לוואי הנוגעות לכבד, תירואיד, מערכת העצבים ומערכת הראיה. בנוסף, אמיודרון עלול להוביל לפגיעה ריאתית שיכולה להיות מסכנת חיים ועליה בשכיחות לסרטן.

מטרות המחקר הנוכחי היתה לבחון את היעילות והבטיחות של אפיקסבן לעומת וורפרין בשילוב עם אמיודורון או ללא אמיודורון. הפרמטרים שנבדקו כללו שכיחות של שבץ ותסחיפים סיסטמיים, ארועי דמם, תמותה מכל סיבה שהיא ותמותה הקשורה לבעיות קרדיווסקולריות או לא קרדיווסקולריות.

במסגרת מחקר ARISTOTLEי ,2,051 (11.4%) מטופלים קיבלו אמיודרון לאחר הרנדומיזציה. מתוכם, 1,009 טופלו באפיקסבן ו-1,042 בוורפרין. מטופלים בוורפרין ואמיודרון במקביל היו פחות זמן בטווח תראפויטי תקין (INR בין 2-3) לעומת מטופלים שקבלו וורפרין בלבד (56.5% לעומת 63%, p<0.0001). במטופלים אשר קבלו אפיקסבן יחד עם אמיודורון, שיעור השבץ או תסחיפים סיסטמיים היה 1.24% לשנה לעומת 1.85% לשנה (יחס סיכונים HRי: 0.68; 95% CI: 0.4-1.145 ) במטופלים אשר קיבלו וורפרין יחד עם אמיודורון.

במטופלים שלא קיבלו אמיודורון, שיעור השבץ או תסחיפים סיסטמיים היה 1.29% לשנה למטופלים באפיקסבן לעומת 1.57% לשנה (HR: 0.82; 95% CI: 0.68-1.00) למטופלים בוורפרין (p interactions = 0.4776). במטופלים אשר קבלו אפיקסבן יחד עם אמיודורון שיעור המוות מכל סיבה שהיא היה 4.15% לשנה לעומת 5.65% לשנה (HR: 0.68; 95% CI: 0.55 -0.98 ) במטופלים אשר קבלו וורפרין יחד עם אמיודורון.

במטופלים שלא קבלו אמיודורון שיעור השבץ או תסחיפים סיסטמיים היה 3.43% לשנה למטופלים באפיקסבן לעומת 3.68% לשנה (HR ;0.93 95% CI: 0.83-1.05 ) למטופלים בוורפרין (p interactions = 0.1366).

כאשר בוחנים את הבטיחות של אפיקסבן לעומת וורפרין במטופלים אשר נטלו אמיודורון, נצפו דימומים מג'ורים ב-1.86% לשנה בנבדקים בקבוצת האפיקסבן ו-3.06% לשנה בנבדקים בקבוצת הקומדין (HR: 0.61; 95% CI: 0.39-0.96). במטופלים שלא קבלו אמיודורון נצפו דימומים מג'ורים ב-2.18% לשנה בנבדקים בקבוצת האפיקסבן ו-3.03% לשנה בנבדקים בקבוצת הקומדין (HR: 0.72; 95% CI: 0.62-0.84י ), (p interactions = 0.4894).

כאשר מסתכלים על סך כל המטופלים שקבלו אמיודורן לעומת אלו שלא (בכל אחת מקבוצות הטיפול), רואים כי חולים אלו שיעור השבץ או תסחיפים סיסטמיים היה גבוה יותר ב-1.58% לשנה, בהשוואה לנבדקים שלא קבלו אמיודורון במהלך המחקר (HR ;1.47 95% CI: 1.03-2.10י' (p interactions) =0.0322). לעומת זאת, לא נמצא הבדל סטטיסטי בדימום המג'ורי ושיעור התקפי לב בין הנבדקים שקבלו אמיודורון לבין אלו שלא. התמותה היתה גבוה יותר במקבלים אמיודורון אך ללא מובהקות סטטיסטית.

לסיכום, ניתוח נתונים זה ממחקר ARISTOTLE, שכלל 2,051 מטופלים שקיבלו אמיודרון, מהווה את אחד מהנסיונות הגדולים בשימוש באמידורון בחולי פרפור פרוזדורים. שימוש באמיודרון הראה קשר לעליה משמעותית בשיעור אירועי שבץ ותסחיפים סיסטמיים. כמו כן הזמן בטווח התראפויטי היה נמוך יותר בחולים שקבלו אמיודורון יחד עם וורפרין לעומת קבוצת הנבדקים שקבלה וורפרין בלבד.. אפיקסבן היראה הורדה עקבית של שיעור ארועי שבץ ותסחיפים סיסטמיים, תמותה וארועי דמם משמעותיים בהשוואה לוורפרין ללא קשר לטיפול באמיודורון. מידע זה מצביע על כך שאפיקסבן הינו אופציה טיפולית אטרקטיבית למניעת שבץ ארועים תסחיפיים, ארועי דמם משמעותי והורדת תמותה בחולים ללא קשר לטיפול מקביל באמיודורון

מקור:
J Am Coll Cardiol 2014;64:1541–50 Amiodarone, Anticoagulation, and Clinical Events in Patients with Atrial Fibrillation. Insights From the ARISTOTLE Trial . Greg Flaker, M D et al.

נושאים קשורים:  פרפור פרוזדורים,  וורפרין,  אפיקסבן,  אמיודרון,  מחקרים