מחקרים

ונטוקלקס בלאוקמיה לימפוציטית כרונית המתקדמת במהלך ולאחר טיפול עם איברוטיניב

מחקר פאזה 2, רב-מרכזי זה הדגים כי לונטוקלקס ישנה פעילות קלינית עמידה וסבילות גבוהה בחולים עם CLL חוזרת או עמידה לטיפול אשר מחלתם התקדמה במהלך ולאחר קבלת איברוטיניב

31.12.2014, 14:30
תאי לוקמיה מסוג CLL (צילום: אילוסטרציה)

טיפול עם איברוטיניב המטווח את הטירוזין קינאז של ברוטון (Bruton’s tyrosine kinase- BTK) שינה את הטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). עם זאת, חולים עמידים לטיפול זה או חולים החווים חזרה של המחלה לאחר טיפול עם איברוטיניב הינם בעלי תוצאים גרועים.

קראו עוד: 

ונטוקלקס הינה תרופה פומית המעכבת באופן סלקטיבי את החלבון BCL-2 הפעילה בחולים שטופלו בעבר וסובלים מ-CLL עמידה או חוזרת. בעבודה זו, החוקרים העריכו את הפעילות והבטיחות של ונטוקלקס בחולי CLL אשר עמידים לטיפול עם איברוטיניב או חווים חזרת מחלה במהלך ולאחר טיפול עם איברוטיניב.

עבודה זו מהווה אנליזת ביניים של מחקר פאזה 2, רב-מרכזי מסוג תווית פתוחה שאינו אקראי. במחקר השתתפו חולים בני 18 שנים ומעלה עם אבחנת CLL מתועדת על פי קריטריוני ה-IWCLLי(International Workshop on Chronic Lymphocytic Leukemia) וסטטוס תפקוד ECOGי(Eastern Cooperative Oncology Group) של שתיים ומטה. כלל החולים חוו חזרת מחלה או סבלו ממחלה עמידה לאחר טיפול קודם עם תרופה המעכבת את מסלול העברת האותות BCR. כל החולים נבדקו עבור טרנספורמציית ריכטר ומקרים שאומתו על ידי ביופסיה הוצאו מהמחקר. החולים שהשתתפו במחקר קיבלו ונטוקלקס פומית, החל מ-20 מ"ג ליום עם הגברת מינון הדרגתית במשך חמישה שבועות ל-400 מ"ג ליום. חולים עם מחלה המתקדמת מהר קיבלו פרוטוקול הגברת מינון מהיר (עלייה ל-400 מ"ג בשבוע 3). התוצא העיקרי שנבדק היה תגובה כוללת אשר הוגדרה כשיעור החולים עם תגובה כוללת על פי הערכת חוקר (החוקרים הסתמכו על קריטריוני ה-IWCLL). כל החולים אשר קיבלו לפחות מנה אחת של ונטוקלקס נכללו באנליזת הפעילות והבטיחות. מחקר זה עדיין ממשיך ומידע עבור אנליזת ביניים זו נאסף לפי בקשת הרשויות הרגולטוריות מה-30 ליוני, 2017.

בין ספטמבר 2014 לנובמבר 2016, 127 חולים מ-15 אתרים שונים בארה"ב נכללו במחקר. כלל החולים טופלו בעבר וסבלו מ-CLL עמידה או חוזרת. 91 חולים קיבלו איברוטיניב כתרופה המעכבת את BCR לפני תחילת המחקר. 43 מתוכם הוכללו בעוקבה העיקרית של מחקר זה ו-48 בעוקבת ההרחבה שגויסה במועד מאוחר יותר לאחר ביצוע תיקונים בפרוטוקול הטיפולי. בזמן ביצוע אנליזה זו, זמן המעקב החציוני אחר החולים היה 14 חודשים (טווח בין-רבעוני, 8-18) עבור כל 91 החולים, 19 חודשים (9-27) עבור העוקבה העיקרית ו-12 חודשים (8-15) עבור עוקבת ההרחבה. ב-59 מתוך 91 החולים (65%, רווח בר-סמך 95%: 53-74) נצפתה תגובה כוללת ובכלל זה ב-30 מתוך 43 חולים (70%, 54-83) בעוקבה העיקרית וב-29 מתוך 48 חולים (60%, 43-72) בעוקבת ההרחבה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר מדרגה 3 ו-4 הקשורות בטיפול היו נויטרופניה (51% מהחולים), טרומבוציטופניה (29% מהחולים), אנמיה (29% מהחולים), ספירת תאי דם לבנים נמוכה (19% מהחולים) וספירת לימפוציטים נמוכה (15% מהחולים). 17 מתוך 91 (19%) מהחולים מתו במהלך המעקב ובכלל זה שבעה חולים שמתו בגלל התקדמות המחלה. לא נצפו מקרי תמותה הקשורים בטיפול.

אנליזת ביניים זו מדגימה כי לונטוקלקס ישנה פעילות קלינית עמידה וסבילות גבוהה בחולים עם CLL חוזרת או עמידה לטיפול אשר מחלתם התקדמה במהלך או לאחר קבלת איברוטיניב. עמידות התגובה לונטוקלקס תעבור הערכה באנליזת המחקר הסופית בשנת 2019.

מקור: 

Jones, J.A. et al. (2017) Lancet Oncology

נושאים קשורים:  מחקרים,  ונטוקלקס,  איברוטיניב,  CLL,  התקדמות מחלה,  פאזה 2,  BCR
תגובות