הזדקקות לניתוח תיקון (revision) הינה אירוע משמעותי בטיפול לאחר שחזור רצועה צולבת קדמית (anterior cruciate ligamentי, ACL). מחקר עוקבה חדש, שהתפרסם באחרונה באתר כתב העת The American Journal of Sports Medicine, ביקש לאתר מאפייני מטופל המנבאים הגעה למצב זה.
עוד בעניין דומה
בהתבסס על נתוני רשם רצועות הברך השוודי הלאומי (Swedish National Knee Ligament Register) אותרו 16,930 מנותחים (57.7% גברים) שעברו שחזור ראשוני של ה-ACL עם שתל עצמי מגיד מיתר הברך (hamstring) או עצם – גיד הפיקה – בשנים 2005-2013.
החוקרים בחנו מגוון מאפייני מטופל לרבות תזמון הפגיעה, מין, גיל, גובה, משקל, עישון ושימוש בטבק בדרכים אחרות. המעקב נמשך עד לניתוח תיקון להחלפת השחזור הראשוני (נקודת הסיום העיקרית), תום 24 חודשי מעקב או תום תקופת המחקר (31 בדצמבר 2013).
שיעור המטופלים שעברו ניתוח תיקון עמד על 1.82% (רווח בר-סמך של 95%: 1.62%-2.02%) בשנתיים, ללא הבדל מובהק בין גברים לנשים (1.74% [רווח בר-סמך של 95%: 1.48%-2.00%] לעומת 1.93% [1.61%-2.25%], בהתאמה; P=0.383).
הסיכון להזדקקות לניתוח תיקון נמצא מוגבר בשני המינים באופן מובהק באלו בגיל 13-19 שנים (גברים: סיכון יחסי [relative riskי, RR]י: 2.67 [רווח בר-סמך של 95%: 1.91-3.73; P<0.001]; נשים: 2.25 י[1.57-3.24; P<0.001]) ובאלו המשחקים כדורגל (גברים: 1.58 [1.12-2.23; P=0.009]; נשים: 1.43 [1.01-2.01; P=0.045]). שילוב שני מנבאים אלו לווה בסיכון גבוה עוד יותר לניתוח תיקון (גברים: 2.87 [1.79-4.60; P<0.001]; נשים: 2.59 [1.69-3.96; P<0.001]) בהשוואה לכל אחד מהם בנפרד.
מין, גובה, משקל, מדד מסת הגוף (body mass index, BMI) או שימוש בטבק לא השפיעו באופן מובהק על הסיכון לניתוח תיקון.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
