חדשות

"יש לקלוט רופאים מתנדבים מחו"ל אם תפרוץ מערכה צבאית נוספת"

זו אחת המסקנות אליהן הגיע צוות מטעם משרד הבריאות, שבחן ההתנהלות בזמן "צוק איתן"; ראיון עם חבר הצוות, ד"ר עופר מרין

צוות הפקת לקחים שמונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, בעקבות מבצע "צוק איתן", ממליץ במסמך מפורט בו סיכם את דיוניו על עשרה לקחים מרכזיים שניתן ללמוד לטובת המערכה הצבאית הבאה.

הצוות כלל ארבעה חברים: מנתח הלב ד"ר עופר מרין, סגן מנהל "שערי צדק" ומנהל יחידת הטראומה בבית החולים; אל"מ (מיל.) ד"ר דב אלבוקרק, שמונה באחרונה למנהל המרכז השיקומי "רעות"; פרופסור ביל שכטר, מנהל אגף כירורגי בסן-פרנסיסקו ששימש בחודשים האחרונים, כמתנדב, כמנהל בפועל של המחלקה הכירורגית בבית החולים "זיו" בצפת; שרה גולדברג, סגנית האחות הראשית ב"שערי צדק", שאחראית במרכז הרפואי על נושאי שעת חירום.

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" אמר ד"ר מרין, כי מטרת הצוות היתה להפיק לקחים מהממשק שבין דרג השטח, שסיפק טיפול רפואי ראשוני לפצועים במבצע, לבין בתי החולים אליהם פונו הפצועים לטיפול, ובהמשך לשיקום.

ד"ר עופר מרין (צילום: פרטי)

ד"ר עופר מרין (צילום: פרטי)

"חיל רפואה של צה"ל מבצע תחקור מפורט לגבי כל הפצועים: כיצד הם נפגעו ואיך טופלו בשטח. מטרת צוות הלימוד היתה לבדוק כיצד פונו הפצועים לבתי החולים הקרובים לאזור הלחימה ואחר כך לבתי החולים האחרים להמשך הטיפול, ואיך התבצע תהליך קבלת ההחלטות. במסמך שהוכן על-ידנו לא נקבנו בשמות בתי החולים", אמר ד"ר מרין.

"חשוב להדגיש: כל הפצועים קיבלו טיפול מצוין הן על-ידי גורמי הרפואה הצבאיים בשטח הלחימה והן בבתי החולים. המערכת כולה פעלה ברמה גבוהה מאד ותודות לה חיי רבים מהפצועים ניצלו", הדגיש ד"ר מרין. "כמו כן, יש לציין כי במערכה הזאת, שנמשכה 50 יום, המערכת הרפואית למעשה לא מיצתה את מלוא יכולותיה וכן היתה יתירות גדולה בשימוש באמצעי פינוי פצועים בהיטס, כאשר במקרים רבים ניתן היה לפנות נפגעים באמבולנסים".

הצד החיובי, אמר ד"ר מרין, הוא שלא נוצלו המשאבים הקריטיים ולא היה חסר במיטות טיפול נמרץ. היתה זמינות מיידית של חדרי ניתוח, כוח אדם מספק וגם מנות דם. ד"ר מרין: "בסך הכול המערכת תיפקדה היטב, ולא נאלצה להתמודד עם מצוקות, כלומר לא נוצר מצב מאתגר מבחינתה, שבו היה עליה לפתור בעיות שונות שבהחלט ייתכנו בעתיד".

במסמך הלקחים נאמר עוד, כי היתה הערכת-יתר לגבי מצבם של פצועים לא מעטים, כפי שמצאו דרגי השטח ולכן הם הזעיקו פינוי מיידי. במקרים רבים הטיפול שנעשה מיד בשטח איפשר גם את העברת הפצועים ברכב - ולא היה לכן צורך במסוקים, כפי שנעשה במקרים רבים. "חשוב להטמיע עניין זה כשגרה בקרב דרגי השטח לקראת מערכה צבאית גדולה בעתיד, אם תהיה - ובמידה שעלולה להיווצר מצוקה כלשהי לגבי השימוש במסוקים", אמר ד"ר מרין.

הצוות גם בחן את סוגיית התקשורת שהתנהלה בין דרגי השטח לבין בתי החולים שאליהם פונו הפצועים – החל מהאינפורמציה שהועברה מהשטח לחמ"ל וממנו לבית החולים הקרוב ביותר לאזור הלחימה שקלט פצועים. נבחנה גם צורת העברת המידע. "ההמלצה היא שיש מקום לשפר את התקשורת הזאת כדי לייעלה, לעשותה נכונה ומדויקת יותר, בדרך מובנית וקבועה", אמר.

"התרשמנו", הוסיף ד"ר מרין, "כי בתי החולים שקלטו פצועים נתנו לא פעם הערכת-יתר לגבי חומרת מצב הפציעה שלהם - כאשר בפועל מצב הפצועים היה פחות חמור במקרים לא מעטים מכפי שתואר בהודעות בתי החולים לתקשורת. הסיבה להערכת יתר זו יכולה לנבוע מזהירות יתר בהגדרת החומרה, או מהערכה לא נכונה. אבל ייתכן מאד שבעניין הזה גם היו אלמנטים של יוקרה, תחרותיות. חשוב לוודא שבהגדרת מצב הפצוע, ייבחנו אלמנטים רפואיים אובייקטיביים, שכל בתי החולים המעורבים בקליטת הפצועים, ישתמשו באותן ההגדרות, על מנת שתתקבל התמונה המדויקת של מצב הפצועים".

נושא אחר שבו מטפל מסמך הלקחים נוגע לשאלת הפינוי השניוני. כלומר, אם רצוי בכל מקרה להעביר פצוע להמשך הטיפול בבית חולים קרוב למקום מגורי משפחתו. "גם סוגיה זאת ראוי יהיה לבחון לעומקה ולקבוע לגביה כללים ברורים למקרה של פינוי נרחב, בעתיד", אמר.

לגבי תגבור כוח אדם, אומר ד"ר מרין, "הגענו למסקנה שיש מקום לקלוט גם רופאים מתנדבים מחו"ל כדי לתגבר בתי חולים בישראל, כאשר תפרוץ מערכה שכזו חלילה ובהיקף גדול יותר מזו שהתרחשה באחרונה". לדבריו, "מתברר שהיו במבצע האחרון רופאים רבים שהביעו נכונות מיידית להגיע לישראל, להתנדב לסייע לצוותי בתי החולים השונים, ככל שנדרש. את התופעה החיובית הזאת כדאי לאמץ בחום".

הוא סיפר, כי אחד מארבעה חברי "צוות הלימוד", פרופסור שכטר לדוגמא, בעל תפקיד בכיר מאוד במערכת הרפואית בקליפורניה, נוהג להתנדב על חשבונו לתקופות שהות שונות בארץ, ומדי שנה מגיע לישראל כדי להעביר קורס בנושאי טראומה בבה"ד 10.

עניין נוסף לגביו התייחס "צוות הלימוד" נוגע לפניות שהגיעו מצד רופאים במרכז הארץ, שביקשו להגיע לסייע ולתגבר את צוותי בתי החולים הקרובים לשטח הלחימה. "הפעם גם הגיעו כאלו – אבל יש מקום לאפשר למספר גדול יותר של רופאים-מתנדבים להגיע ורצוי שיהיו בעלי מיומנות גבוהה לטיפול בפצועים... רצוי שנושא זה יובהר ואפילו יוסדר".

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  שעת חירום,  מבצע "צוק איתן",  התנדבות,  ד"ר עופר מרין,  מבצע צבאי
תגובות
 
אלי
14.10.2014, 00:37

תחילה שמערכת הבריאות תנצל את המשאבים שלה. בארץ ותפזר את הפצועים בין כל בתי החולים ואח״כ תביא מתנדבים. הבאת מתנדבים משדר חולשה וקושי בטיפול השניוני.

אסף
23.10.2014, 18:28

אני רופא כירורג כללי באירופה לצערי בקיץ האחרון הגשתי בקשה לקבלת רישיון זמני ומוגבל על מנת לבצע השתלמות בארץ אך נעניתי בשלילה מאחר והחוק קובע שאזרח ישראלי לא יכול להשתלם בארץ (גם אם יש לי אזרחות זרה נוספת) ולקבל רישיון זמני ומוגבל וזאת לעומת אזרחים זרים שביפניהם הדלתות בארץ פתוחות.
אז מה רק בשעת חירום תכניסו שינוי לחוק??????