הוספת עיכוב MEK לעיכוב הפרוטו-אונקוגן B-Raf הודגם כמעכב הופעת עמידות ומפחית רעילות בחולי מלנומה עם מוטציות V600E או V600K בגן BRAF. ניסוי שלב 3, שהתפרסם לפני כמה ימים באתר כתב העת NEJM, בחן את הסוגיה במסגרת ניסוי.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו 423 חולי מלנומה לא-נתיחה שלב 3 או שלב 4 עם מוטציות V600E או V600K בגן BRAF ללא טיפול קודם לקבלת trametinib במינון של 2 מ"ג PO מדי יום או פלסבו, בנוסף ל-dabrafenib (Tafinlar, GSK) במינון של 150 מ"ג PO פעמיים ביום.
הישרדות ללא התקדמות (progression-free survival), נקודת הסיום העיקרית, החציונית היתה ארוכה יותר במובהק בקבוצת הטיפול (9.3 לעומת 8.8 חודשים; יחס סכנה [hazard ratio, HRי]: 0.75; רווח בר-סמך של 95%: 0.57-0.99; P=0.03).
גם בנקודות הסיום המשניות השיגה התרופה יתרון הן הן בשיעור ההישרדות הכוללת בניתוח ביניים לאחר 6 חודשים (93% לעומת 85%; 0.63;0.42-0.94; P=0.02) והן בשיעור התגובה הכולל (67% לעומת 51%; P=0.002).
על אף תוצאות אלו לא הצליחה התרופה להשיג את יעד התועלת שהוגדר מראש (ערך P דו-צדדי של 0.00028).
בבחינת בטיחות התרופה לא נמצא הבדל בשיעור התופעות הלא רצויות בשתי הקבוצות: בעוד ששיעור גידולי העור מסוג squamous-cell carcinoma היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול (2% לעומת 9%), אירועי חום (pyrexia) היו שכיחים יותר (51% לעומת 28%) וחמורים יותר (אירועים דרגה 3: 6% לעומת 2%) וכן נדרשו התאמות מינון רבות יותר בקבוצה זו.
עורכת ערוץ אונקולוגיה: ד"ר דניאלה כץ