חדשות

המלצה להקים בית חולים נוסף בבאר שבע ולהוסיף מיטות ל"סורוקה"

שרת הבריאות יעל גרמן תציג לממשלה את המלצות משרדה להשקעה בטיפול רפואי בצרכיהם של תושבי הנגב והדרום בעשורים הקרובים

שרת הבריאות יעל גרמן צפויה להציג בישיבת הממשלה שתיערך היום (יום א'), שורת המלצות שגיבש משרדה במטרה לחזק את מערך הרפואה הציבורית בדרום ובנגב. את המסמך בן 100 העמודים ניסחה ועדת מומחים. בין השאר, נכללת בו הצעה לפתוח עד 2025 בית חולים ציבורי נוסף בבאר-שבע, שבו לא תתאפשר פעילות שר"פ. על-פי התוכנית, יהיו בו 300 מיטות, ויועסקו בו 185 רופאים ו-325 אחיות בנוסף לבעלי מקצועות בריאות אחרים.

כמו כן ,כוללת ההמלצה הוספת עשרות מיטות ל"סורוקה", והקצאת מענקים מיוחדים לרופאים צעירים שייתמחו ברפואת משפחה ויעבדו בדרום הארץ.

ההמלצות המפורטות:

- לבית החולים סורוקה יוקצו בשנתיים הבאות (עד 2016) עוד 98 מיטות כלליות וכן תיפתח מחלקת שיקום בת 20 מיטות בתמיכה ממשלתית של עד 7 מיליוני שקלים להוצאות הפיתוח. בשנת 2016 גם יוקצו 32 מיטות שיקום נוספות לבית החולים "ברזילי" באשקלון, שבו נבנה עתה מרכז שיקום חדש. כמו כן כוללת ההמלצה להוספת מחלקות לשיקום חולים כרוניים בבתי החולים בדרום הארץ.

- התכנון וההקמה של בית החולים הציבורי הנוסף בבאר-שבע יחל בשנה הקרובה. תוקם ועדת היגוי לקביעת לוח-זמנים ושלבי התכנון וההקמה ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד הבריאות וישתתפו הממונה על התקציבים באוצר והחשבת הכללית. המכרז להקמת בית החולים יפורסם, לפחות על-פי התכנון, עד 1 בספטמבר 2016 והעלות המוערכת של שלב זה בפרויקט היא 15 מיליון שקל שבהם יישאו משרד האוצר (10 מיליון) ומשרד הבריאות (5 מיליון). כאמור, בבית חולים זה לא יינתנו שירותי רפואה פרטיים (בניגוד לבית החולים המוקם באשדוד מטעם רשת "אסותא", שהוא ציבורי ופרטי).

- הצורך בהקמת בית חולים ציבורי שני בבירת הנגב הוא חלק מההיערכות לגידול הצפוי באוכלוסיית האזור לצד עלייה בקצב הזדקנותה.

- כדי לתת מענה לצרכי האוכלוסייה הצעירה בנגב ובדרום ישודרג מערך תחנות טיפת-חלב ויוקמו מרכזי שירות רפואי לגיל הרך בהשקעה של כ-40 מיליון שקל במשך חמש שנים (עד 2020).

- יוקמו ששה מוקדי שירות רפואי בלילה – בנתיבות, באופקים, בערערה, בלקיה-חורה, ברהט ובכספייה, בנוסף להמשך התמיכה בתפעול המוקדים הקיימים בקרית-גת, ערד, דימונה, ערבה-תיכונה, ירוחם ומצפה רמון. כל אלו, כדי לתת מענה לפיזור הנרחב של האוכלוסייה המתגוררת בנגב ובמטרה למנוע את ההגעה, המיותרת לעתים, למיון ב"סורוקה".

שרת הבריאות גרמן אמרה על ההצעה: "אחת הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות היא בפערים שבין מרכז הארץ לפריפריה. מספר המיטות כיום באזור הדרום קטן משמעותית ממספר המיטות ביתר חלקי הארץ. הצעת ההחלטה המוגשת לממשלה מיועדת לתקן פער זה ולעשות צדק עם תושבי הדרום בכלל ועם בית החולים סורוקה בפרט. סורוקה הוכיח עצמו שוב במהלך מבצע 'צוק איתן' ומגיע לו על כך ציון לשבח".

"חיזוק בית החולים סורוקה יחד עם הקמת בית חולים ציבורי חדש והרחבת מערך טיפות החלב בקהילה מהווים צעד משמעותי לחיזוק הדרום ולחיזוק הרפואה הציבורית בדרום", הוסיפה גרמן.

שר האומר יאיר לפיד הוסיף: "בית החולים הציבורי החדש שייבנה בדרום נועד בראש ובראשונה לתת להם מענה רפואי איכותי שיביא לצמצום הפערים ולשיפור איכות החיים".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור ארנון אפק, שעמד בראש הוועדה שהכינה את מסמך ההמלצות, אמר: "אוכלוסיית הנגב סובלת כבר כיום ממחסור במשאבים, לרבות מיטות אשפוז ושיקום וכן רופאים. תוחלת החיים כאן קצרה בהשוואה למרכז הארץ. אוכלוסיה זאת צפויה לגדול לפחות ב-300 אלף נפש עד 2025 כתוצאה מריבוי טבעי , הליכי פיתוח מואצים, ההיערכות להגדיר את באר-שבע כבירת הסייבר של ישראל (לצד מעבר בסיסי צה"ל לדרום). גם פלח האוכלוסייה הוותיק, מזדקן ונדרשת עבורו רפואה מתקדמת ואיכותית. ההחלטה צופה פני עתיד והיא מהלך הכרחי, בעל חשיבות קריטית לציבור המתגורר בנגב".

על-פי תחזית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, עד שנת 2025 צפויה אוכלוסיית הנגב לגדול מכ-650 אלף נפש (על-פי נתוני 2012) לכדי 900 אלף או מיליון בני אדם באמצע העשור הבא.

ההמלצות גובשו לאחר שהופיעו לפני הוועדה נציגי קופות החולים, בית החולים סורוקה, מומחים אחרים וראשי הרשויות. בדיונים נסרקו באופן מקיף צרכי הנגב והדרום בכל תחוחי הרפואה: אשפוז, שירותי קהילה, טיפות חלב, התפתחות הילד, שיקום, בריאות השן, מד"א, בריאות הנפש, מוקדים לרפואה דחופה, הוראת הרפואה, וצרכי כוח האדם הרפואי בדרום.

להורדת מסמך ההמלצות המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מוקדי לילה,  פרופ' ארנון אפק,  שרת הבריאות יעל גרמן,  המרכז הרפואי "ברזילי",  המרכז הרפואי "סורוקה",  מנכ"ל משרד הבריאות,  משרד הבריאות,  מרכז שיקום
תגובות
 
נדב
22.09.2014, 22:27

יש לאסור אפרשות של הגשת תביעות בגין רשלנות רפואית....
כך נקטין ההוצאות של המערכת, נשפר הרפואה והטיפול בחולים ונמנע משליחת המטופלים לאינסוף בדיקות "עזר" מיותרות ל"כסת'ח".