דעות

פגיעה בתקציב הבריאות תפגע בביטחון האזרחים

מערכת הבריאות בישראל כבר עובדת שנים על "אדי דלק"; חשוב להראות לציבור שתחום הבריאות כבר לא נמצא בחצר האחורית של המדינה

צדק מי שאמר כי "ביטחון קודם לכול", אולם טועה מי שחושב ששמירה על ביטחון הציבור תלויה רק בתקציב שיינתן למשרד הביטחון. גם חינוך, בריאות, תעסוקה, רווחה ואיכות חיים הם ביטחון. ביטחון זה לא רק צבא.

"אם האוצר לא יעמוד בהבטחתו להעביר את התקציבים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית... ההשלכות על כולנו צפויות להיות הרסניות"

ניקח לדוגמה את תרומתה לביטחון של מערכת הבריאות הציבורית. כולנו מעריכים את תרומתה לכל אזרחי המדינה, הן בכלל והן בתקופת הלחימה בפרט. תרומה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בחיזוק הביטחון של כולנו שיש מי שיטפל בנו בשעת הצורך. הביטחון של כל חייל שנכנס לעזה, וידע כי אם ייפצע יש מאחוריו מערכת רפואית מהטובות בעולם. הביטחון של תושבי עוטף עזה שנותרו ביישובם, ושבשעת הצורך זכו לטיפול ולתמיכה ממערכת בריאות ציבורית באיכות גבוהה.

יחד עם זאת, ובמשך שנים ארוכות, המדינה מיקמה את תחום הבריאות בתחתית סדר העדיפויות הלאומי. תעדוף פוליטי שהוביל את מערכת הבריאות הציבורית למצב של אי-ספיקה כרונית. יצוין, כי מצבה של מערכת הבריאות הציבורית אינו "גזירת גורל", אלא פרי החלטה מודעת - לתת יותר לאחרים.

אולם היום המודעות הזו השתנתה. נוכח תורים בלתי-נסבלים; מחסור קריטי במיטות אשפוז; מחלקות וחדרי ניתוח המאוישים ברופאים מותשים לאחר שעות עבודה ותורנויות ארוכות; מחסור חמור בכוח-אדם, ברופאים ובאחיות; ואי-שוויון חברתי הולך וגדל, החלה להתבסס ההבנה שיש צורך ממשי להגדיל את בסיס התקציב לבריאות.

"כל קיצוץ בתקציבי משרד הבריאות או הפרת הבטחה לתוספת תקציבית מיתרגמים לפגיעה בביטחון התושבים"

ההבנה הושגה, בין היתר, בעקבות הקמת "הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית" ("ועדת גרמן"), לאחר כשנה של עבודה אינטנסיבית. בראשות הוועדה עמדה שרת הבריאות יעל גרמן, ועם חבריה נמנו נציגי משרד רה"מ, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל וגורמי מקצוע נוספים. עצם הקמת הוועדה מעיד על מודעות לבעיה ועל ניסיון להביא לשינוי המגמה במעמדו של תחום הבריאות.

חרף העובדה שכבר 20 שנה עולות טענות כי מערכת הבריאות "קורסת" ו"גוססת", נראה שאף גוף או מערכת לא יכולים לשרוד 20 שנה במצב של קריסה וגסיסה. עם זאת, בהחלט מדובר במערכת חיונית שנמצאת במצוקה, זקוקה וצמאה לתוספת ניכרת בתקציבים. מערכת שכבר שנים עובדת על "אדים של דלק", שכושר שרידותה נשען על יסודות של נדבנות (איסוף תרומות) ומתיחת גבול הסיבולת של הצוותים הרפואיים, הסיעודיים, הסוציאליים ואחרים. כלומר, כאשר מדובר בתחום הבריאות - כל קיצוץ בתקציבי המשרד או הפרת הבטחה לתוספת תקציבית, מתורגמים לפגיעה ישירה ומיידית בהיקף ובאיכות השירותים הניתנים לאזרחים. זוהי פגיעה בביטחון האזרחים בעתות חירום ובשגרה, ובזכותם לקבל שירותי בריאות נאותים ומתקדמים.

הסמכות לקבוע את סדר העדיפויות הלאומי, ובתוך כך גם להקצות את המשאבים, נתונה בידי הממשלה. נכון, אין דרך אפקטיבית לוודא שהבטחות שניתנו בעבר על ידי האוצר, אכן יקוימו. אולם על רקע מצב המערכת, ככל שהאוצר לא יעמוד בהבטחתו להעביר את התקציבים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, בטענה של "אין תקציבים" בשל עלויות "צוק איתן", או בשל כל טענה אחרת, ההשלכות על כולנו צפויות להיות הרסניות. בין היתר מדובר בהעמקת הגירעונות של קופות החולים ובתי החולים, בצמצום שירותים חיוניים, בהארכת התורים, בייקור תרופות - וגם בפגיעה אנושה באמון של הגורמים השונים במערכת הבריאות באוצר ובקברניטי המדינה. כל אלו ועוד עשויים להוביל לפגיעה אנושה בביטחון האזרחים וביכולתה של מערכת הבריאות לספק "ברגע האמת" שירותים חיוניים ושירותים מצילי חיים.

דווקא היום חשוב לעמוד בהבטחות התקציביות שניתנו. להראות לציבור שתחום הבריאות כבר לא נמצא "בחצר האחורית" של המדינה ולהוכיח כי הוא עלה למקומו הראוי בראש סדר העדיפויות הלאומי.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "גלובס"

נושאים קשורים:  דעות,  משרד האוצר,  תקציב הבריאות,  מבצע "צוק איתן",  ועדת גרמן
תגובות
דן.ש
20.09.2014, 14:40

אתה צריך להיות שר הבריאות הבא