ראשית ברצוני לציין שהח"מ בעד מתן מריחואנה לחולים אונקולוגים, לחולים הסובלים מכאבים כרוניים שהתרופות הקונבנציונליות לא הועילו, לחולי איידס, לסובלים מהפרעות נוירולוגיות כמו MS, לאפילפסיה, פיברומיאלגיה ועוד כפי שמאושר על ידי משרד הבריאות.
עוד בעניין דומה
מצד שני בתחום בריאות הנפש בוצעו מאות מחקרים המוכיחים את הנזקים של סם זה ונידון בהם בהמשך. לעומת זאת לא נמצא אף מחקר אחד מבוקר וראוי המוכיח יעילות כלשהי של הקנביס בתחום הנפש, דהיינו לא בדיכאון, לא בפסיכוזה, לא בחרדות למיניהן ואף לא בתסמונת פוסט-טראומטית. רבים אומרים שקנביס עוזר לתסמונת בתר חבלתית, אך אין בספרות הרפואית הוכחה אוביקטיבית לאמירה סובייקטיבית זו.
כדאי להדגיש שההתפתחות העצומה שיש ברפואה בכלל כולל בפסיכיאטריה ב-30 השנים האחרונות נולדה מתוך מחקרים מבוקרים ולא מתוך אמירות סרק אינטרסנטיות של אנשי תקשורת שונים. לדוגמא בחודש אוגוסט 2014 היינו עדים לתכניות של ערוץ 10 בשעות שיא הצפייה (בערב) על המעלות של המריחואנה. יש להדגיש שבשום אייטם תקשורתי במיוחד בנושאים שבמחלוקת, אין הצגה של דברים בלי הבאת הצד שבעד והצד שנגד. ראו זה "פלא", בתחום הלגליזציה של מריחואנה הערוץ הנ"ל מציג בעיקר את הצד שבעד, דהיינו האחראים לשידור לכאורה הכחידו את הצד שכנגד בכך שנתנו לו במה אפסית. כמובן הקורא החכם מבין איזה אינטרס קיים פה ומצד מי.
לגבי נושא נזקי הקנביס:
א. סוגית הפסיכוזות
יש מידע מבוסס קלינית ומחקרית על סיכון משמעותי לפסיכוזות מסם זה:
1.במחקר של Zammit וחב' שפורסם ב- B.M.J ב-2002 (1) נבדקו 50000 מועמדים לצבא השבדי בגיל 18 ב-1970, עם מעקב לאורך 27 שנים. המסקנה היתה שאלו שהשתמשו בקנביס לפחות 50 פעם ומעלה הראו שכיחות של פי 7 לפתח סכיזופרניה יחסית לאלו שלא השתמשו. במחקר ביצעו ביקורת על משתנים שונים, כולל שימוש בסמים אחרים, אלכוהול וכו'. הסיכון לסכיזופרניה היה ביחס ישיר לכמות ותדירות השימוש בקנביס.
אחת הביקורות על מחקר זה היא שאולי היו מקרים של פסיכוזה או פרה- פסיכוזה בגיל ההתבגרות (גילאי 12-18 ) ואז במקרים הללו השימוש בקנביס היה למעשה תוצאה ולא גורם למחלה. המחקר הבא פתר סוגיה זו: במחקר של וחב Arseneault' שפורסם אף הוא ב- B.M.Jי (2) ונערך בניו-זילנד: נבדקו 1037 אנשים ממועד לידתם ב-1972 עד גיל 26. נבדקו קיום סימפטומים פסיכוטיים ושאלת השימוש בקנביס וסמים אחרים בגילאי 11, 15, 18 ו-26. מחקר זה חיזק את המסקנות של Zammit וחב', דהיינו ששימוש בקנביס מגדיל את הסיכון לסכיזופרניה. שימוש בקנביס אינו משני לקיום פסיכוזה מוקדמת. שימוש בקנביס בגיל מוקדם יותר (גיל 15) מגביר את הסיכון להופעת המחלה יחסית לשימוש בגיל מאוחר יותר (גיל 18 ומעלה). מסקנת החוקרים היתה שהסיכון לפריצת סכיזופרניה הוא ייחודי לקנביס ולא לסמים אחרים. עשרה אחוזים מאלה שהשתמשו בקנביס בגיל 15 פיתחו סכיזופרניה בגיל 26 לעומת שלושה אחוזים מאלה שלא השתמשו בסם זה.
מחקרים נוספים (3) מוכיחים ששימוש בקנביס מחמיר מחלות נפש הנמצאות בשלבי הפוגה, מחמיר את הפרוגנוזה שלהם ומעלה את היקף ותדירות האישפוזים הפסיכיאטריים.
מחקר אחר (4) הוכיח שמטופלים סכיזופרנים שנטלו קנביס בעברם, הפסיכוזה הראשונה והאשפוז הראשון היו בגיל צעיר יותר, וזאת בשנים רבות לעומת אלו שלא נטלוהו בעברם.
המסלול מ"גואה לגהה": קנביס גורם לפריצת פסיכוזות אחרות מלבד סכיזופרניה, כגון פסיכוזה הנקראת Cannabis Psychosis. פסיכוזה זו שכיחה בקרב אלו שנטלו קנביס לראשונה או שהגבירו את כמות הצריכה הרגילה. סוג זה של פסיכוזה מאופין בסינדרום מאניפורמי, מחשבות פרנואידיות, אלימות והרבה פעמים במצבים דיסוציאטיביים כגון דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה. פרופ' ויצטום והח"מ תארו מקרים אלו בעיתון "הרפואה" (3).
בהולנד נערך מחקר פרוספקטיבי (5) על 5000 איש לאורך שלוש שנים. מטרת המחקר היתה לבדוק אם יש קשר בין השימוש בקנביס לפסיכוזות. מסקנת החוקרים היתה שהסיכון לפסיכוזה הינו ביחס ישיר להיקף השימוש. נמצא גם קשר לרקע משפחתי של פסיכוזה.
מחקר אחר (6) הראה שבקרב 15 אחוז מהנוטלים קנביס באופן קבוע, מתפתחות פסיכוזות בעיקר בעלות אופי פרנואידי, דהיינו פי 15 מהשכיחות פסיכוזה באוכלוסיה רגילה.
לפי הניסיון הקליני של הח"מ הקשור לטיפול בתרמילאים הישראלים שנסעו לדרום-מזרח אסיה, בעיקר להודו, המסלול "מגואה לגהה" עקב פסיכוזה, נגרם לאו דווקא על ידי L.S.D או אקסטזי כפי שמקובל היה לחשוב, אלא על ידי קנביס בעל ריכוז גבוהה של T.H.C, כגון צ'אראס או גאנגה, שרוב התרמילאים נוטלים שם.
מחקרים חדשים משמעותיים בסוגית סיכון לפסיכוזות:
מחקרם של Moore וחב. שפורסם ב- Lancet ב-2007 (7): במחקר זה נעשתה מטה-אנליזה של 35 מחקרים שבוצעו בסוגיה זו. תוצאותיו: בקרב מי שהשתמשו פעם בחייהם בקנביס, הסיכון לפתח פסיכוזה היה גבוה ב-40% מאצל אלו שלא השתמשו. הסיכון לפסיכוזה עלה עם העלאת כמות ותדירות השימוש- מי שהשימוש שלו היה יום יומי (בארצנו ישנם הרבה כאלה), הסיכון שלו לפסיכוזה עולה פי 2 עד פי 3 מאצל אלו שלא משתמשים. מודגש במחקר שהסיכון לפסיכוזות גבוה הרבה יותר במתבגרים ובמבוגרים צעירים שצורכים קנביס. למעשה קבוצת גיל זו מהווה את מירב צרכני הקנביס בעולם המערבי ובארץ.
מחקר נוסף פורסם ב-2013 על ידי Davis וחב' מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק (8). החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במשך כ-4 שנים על מדגם מייצג של 34000 תושבי ארה"ב מגיל 18 ומעלה. נערכו ראיונות לפרמטרים שונים של הפרעות נפשיות והתמכרויות.
התוצאות הראו שנמצאו 30% יותר פסיכוזות באלו שהשתמשו אי פעם בקנביס לעומת אלו שלא השתמשו. נמצאה עלייה של כ-80% בסיכון לפסיכוזות בקרב אלו שהשתמשו לרעה (נטלו מדי פעם) לעומת אלו שלא נטלו. הסיכון לפסיכוזות בקרב הצורכים כל יום היה גדול פי 4, ביחס לאלו שלא צרכו את הסם.
לסיכום סוגיית הפסיכוזות: הניסיון הקליני והמחקרים הרבים שנעשו ב-20 השנים האחרונות מראים באופן ברור על סיכון לפסיכוזות לאו דוקא רק למי שיש לו נטייה גנטית לכך. כנראה שהסיבה לכך נעוצה בכך שקנביס מעלה את רמת הדופאמין במוח וכן שהוא שייך לקבוצת ההלוצינוגנים ובכך בודאי מהווה טריגר להתפרצות פסיכוזה.
ב. סוגיית הפגיעות הקוגניטיביות, התמכרות ומעבר לסמים קשים
בספרות הרפואית אין ויכוח על כך שקנביס פוגע קוגניטיבית, דהיינו בזיכרון, בקשב וריכוז וביכולת הלמידה.Volkow וחב. פרסמו ב-2014 ב-New England J. of Medicineע (9) מטה- אנליזה של מחקרים רבים המראים את הפגיעות הקוגניטיביות במתבגרים ומבוגרים צעירים ואף עם ירידה ב- I.Q. זה מסביר את ההידרדרות בלימודים של מתבגרים בתיכון וסטודנטים באוניברסיטה הצורכים מריחואנה בתדירויות שונות.
אותה קבוצה סיכמה שאחוז לא מבוטל מאלו שצורכים מריחואנה יום יום מפתחים התמכרות נפשית ופיסית. שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון להתמכרות לסם בהמשך וגרוע מזה מחמיר את הסיכון למעבר לסמים קשים. Gateway Drug- לפי ניסיונו של הח"מ היו במכון הירושלמי אלפי מכורים לסמים קשים כמו הרואין, קוקאין. המשותף לכולם היה ש-100% מהם צרכו קנביס בגיל ההתבגרות הרבה לפני שעברו לסמים הקשים הנ"ל.
ג. הפרעות חרדה ודיסוציאטיביות
למרות שהמשתמשים במריחואנה יכולים לדווח על הרגעה בעת השימוש, כדאי גם לדעת שסם זה עלול לגרום להתקפי פאניקה והפרעות דיסוציאטיביות כגון דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה עם פגיעה חמורה בתפקוד האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי.
בחלק מהנפגעים הפגיעה הדיסוציאטיבית עלולה להימשך חודשים רבים לאחר הפסקת השימוש בסם. ד"ר ארתורו לרנר, פרופ' ויצטום והח"מ פרסמנו על השפעות כאלו בקרב מטופלינו (10).
ד. החמרה במחלות נפש קיימות ופריצת מחלות לטנטיות
חולים הסובלים ממחלות נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או דיכאון מאג'ורי, אשר נוטלים קנביס- מצבם עלול להחמיר מבחינה קלינית והן בהיבט הפרוגנוסטי וריבוי האישפוזים (3). ד"ר לרנר והח"מ תארו זאת במאמרם "הפרעות פסיכיאטריות מגוונות בקרב משתמשים במריחואנה” שפורסם באתר זה.
ה. סוגית התמותה ותאונות דרכים
יש אנשים שפותחים הרצאתם לטובת לגליזציה של הסם הזה בהצהרה הבאה: "אף אחד לא מת מקנביס". מדובר בבורות מוחלטת והטעיית הציבור. כדאי שהציבור ידע את העובדות: כתוצאה מפסיכוזות או דכאונות מאג'וריים אנשים מתאבדים. ומה שיותר שכיח – הוכח בעבודות מחקר בארצות שונות כולל ארה"ב ואירופה (9) שקנביס גרם לאלפי תאונות קטלניות, דהיינו בדמם של הנהגים שנהרגו נמצא T.H.C ללא אלכוהול.
הסכנה של קנביס בנהיגה תוארה בהרחבה במאמרי באתר זה: "עשר סיבות בתחום בריאות הנפש לא לצרוך מריחואנה".
ו. סוגית הלגליזציה של הסם
נחזור לשידור הנ"ל בערוץ 10: ברור שלפי התכנים שלו ומיגור האפשרות שיש דעות כנגד, ניסו העורכים לשתול במוחו של הציבור את רעיון הלגליזציה של קנביס. השדרנית אף הגדילה לעשות באומרה שברוב המדינות יש לגליזציה של קנביס. הלהט שלה ושל העורכים לבצע לגליזציה, לכאורה העביר אותם על דעתם- דהיינו אמירת דברים שרחוקים מן האמת וזאת בלשון המעטה: למעשה רק במדינות בודדות בעולם יש לגליזציה כמו הולנד, פורטוגל, אורוגוואי ושתי מדינות בארה"ב . האמת היא והמציאות היא שברובן המוחלט של מדינות העולם אין לגליזציה של קנביס. אנשים בעלי תאווה לבצע לגליזציה של מריחואנה משיקולים שונים מוכנים גם להקריב את האמת למען "מטרתם הנאצלת".
הולנד חלוצת הלגליזציה של קנביס החלה להתקפל בשנים האחרונות ומתחילה לסגור את הקופי שופס. רופאים הולנדים שהח"מ פוגש בכנסים מודים שנעשתה שגיאה במתן הלגליזציה הגורפת של הסם. חלק מסיבת המהפך בגישתם נובע מהנזקים שמריחואנה גורמת כפי שהוזכרו לעיל. סיבה נוספת הינה ריבוי תיירות הסמים, מעבר לסמים קשים ופשיעה שעולה בצורה קיצונית.
הח"מ פוגש אנשים רבים ששואלים מדוע האלכוהול שגורם לנזקים כבדים חוקי בעוד שהמריחואנה לא?
תשובתי: אם יש רעה אחת חולה שהיא לגלית כמו אלכוהול, אסור שזה יכשיר אוטומטית רעה אחרת חולה שהיא אינה לגלית, דהיינו קנביס. שופט חכם אמר פעם: "לא מכפרים על חטא בעוול"
בואו נתאר לעצמנו מצב היפוטתי שבצעו לגליזציה של קנביס בארץ: התוצאות לא תאחרנה לבוא. אם היקף המשתמשים בקנביס היה קודם בין 10 ל-20 אחוז (לצערי אין נתונים מדויקים מהרשות למלחמה בסמים ב-5 שנים אחרונות), לאחר הלגליזציה השיעור עלול להגיע ל-70 אחוז וזאת בלשון המעטה.
בעת לגליזציה, כל הנזקים המוכרים מניסיוני הקליני (טיפלתי במאות נפגעי קנביס) וממחקרים כפי שהצגתי לעיל- היקפם יעלה פי כ- 4 לפחות. היקף הפסיכוזות יעלה באופן כזה שלא בטוח שיהיו מספיק מיטות פסיכיאטריות בארץ לעמוד בלחץ ההפניות לאשפוז.
נכון שכעת אחוז מסוים מבני הנוער צורך את הסם: במחקר ב-2008 של הרשות למלחמה בסמים השיעור היה 5.5%. ב-2011 השיעור היה כ-8% - שזה כולל אלה שצרכו קנביס ואת החומר הסינטתי – מבסוטון שהוא אגוניסט קנבינואידי-סם פיצוציות (בטווח שנה לפני המחקר), אך יש להדגיש שהמחקרים הנ"ל נערכו בקרב תלמידים. אין ספק שבקרב נוער חסרי מסגרת ההיקפים הרבה יותר גבוהים. לדעת הח"מ מחקרים אלה של הרשות אינם משקפים את המציאות בשטח והאמת יותר קשה ומרה.
תארו לכם מה יקרה בעת לגליזציה, שהיא מסר למתבגרים– זה חוקי, לכו על זה: אם כעת לפי מחקרי הרשות הנ"ל פחות מ-10% מהנוער משתמשים מקרב התלמידים, אני מניח שבעת לגליזציה 80 אחוז מהנוער ילך על זה. קצרה היריעה לתאר את הנזק של קנביס בגיל ההתבגרות- את חלקה תיארתי לעיל, אך מלבד מחלות הנפש והפגיעות הקוגניטיביות יש פגיעות משמעותיות בהתפתחות המוח באוכלוסיה זו (9) עקב צריכת מריחואנה. תעלה גם כמובן הצריכה בקרב המבוגרים הצעירים בצורה חדה וכך גם הנזקים שתוארו לעיל.
צריך להבין: מרבית האוכלוסייה שומרי חוק ולכן רובם לא יפעלו נגדו ולא יצרכו את הסם, אך במצב של לגליזציה יהיה מסר ברור מצד המדינה- זה לא מזיק, קח כאוות נפשך- ואז יהיה מאוחר מדי לתקן את הנזק. האם יש מי בינינו המעונין להיות מנותח על ידי כירורג ששעה לפני הניתוח נטל מריחואנה? או להיות במטוס שהטייס כחצי שעה לפני הטיסה עישן באנגים?
* ד"ר אמי שופמן הוא מנהלו לשעבר של המכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים ותחלואה כפולה
ספרות
1. Zammit S et al " Self reported cannabis use as a risk factor for schizophrenia in Swedish conscripts of 1969".
B.M.J 2002:325:1-5.
2. Arseneault L et al "Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longitudinal prospective study.
B.M.J 2002:325:1212-1213.
3. Shufman EN and Witztum E. "Cannabis- a drug with dangerous implications in mental health. Harefuah 2000:2010-2013.
4. Deqadro JR et al "Patterns of substance abuse in schizophrenia" J. Psychiatry Research 1994:28:267-275.
5. Van Os J et al "Cannabis use and psychosis: a longitudinal population base study"
American J. of Epidemiology 2002:156:319-327.
6. Johns A "Psychiatric effects of cannabis". British J of Psychiatry 2001:178:116-122.
7. Moore T H M et al "Cannabis use and risk of psychotic or affective mental health outcomes: A systematic review". Lancet 2007:370:319-328.
8. Davis G P et al "Association between cannabis use, psychosis, and schizotypal personality disorder: Finding from the National Epidemiologic Survey". Schizophrenia Research 2013:151:197-202.
9. Volkow N D et al "Adverse Health Effects of Marijuana Use". New England J of Medicine 2014:370:2219-2227.
10. Shufman EN et al "Depersonalization after withdrawal from Cannabis". Harefuah 2005:144:249-251.