היפרגליקמיה היא ממצא שכיח בחולים שאינם סוכרתיים ומתאשפזים אשפוז חריף. היפרגליקמיה שמתרחשת בזמן מחלה חריפה קשורה בפרוגנוזה גרועה יותר: משך אשפוז ארוך יותר, יותר סיבוכים ושיעור תמותה גבוה יותר. היפרגליקמיה בתרחיש זה יכולה לנבוע מהעקה (סטרס) או מהטיפול התרופתי, ואינה מעידה בהכרח על סוכרת. אולם היפרגלקמיה בסטרס יכולה גם להיות הסימן הקליני המעיד הראשון לסוכרת או לסיכון עתידי.
עוד בעניין דומה
חוקרים מסקוטלנד ביצעו מחקר רטרוספקטיבי, בו בדקו רישומים של חולים בני 30 ומעלה, שאושפזו בין השנים 2004 ל-2008, באשפוז דחוף ושלא היו מאובחנים כסוכרתיים.
רמת גלוקוז נמדדה אצל 86,634 חולים בני 40 ומעלה שאושפזו. הסיכון לפתח סוכרת סוג-2 בתוך 3 שנים מהאשפוז היה 2.3% בסך הכל; קטן מ- 1% אצל אלו שרמת הגלוקוז היתה קטנה או שווה ל- 5 מילימול/ליטר; 2.6% אצל מי שרמת הגלוקוז שלהם היתה 7 מילימול/ ליטר; 9.9% ברמה של 11.1 מילימול לליטר וכמעט 15% אצל אלו שרמת הגלוקוז היתה אצלם 15 מילימול/ ליטר. אצל חולים בני 30-39 הסיכון היה 1.0% ו-7.8% לרמות גלוקוז של 7 מילימול/ליטר ו-11.1 מילימול/ליטר, בהתאמה.
הסיכון לפתח סוכרת היה קשור בגיל, במין ובמעמד סוציו-אקנומי, אך לא היה קשור לסוג האשפוז (במחלקה כירורגית או פנימית), למחלות נלוות או לספירה הלבנה.
התמותה היתה גבוהה יותר בקרב חולים עם רמות גבוהות של גלוקוז (מעל 11.1 מילימול/ליטר).
לפי מחקר זה, רמות גבוהות של סוכר אצל חולים שאינם סוכרתיים ומאושפזים באשפוז דחוף יכולות לנבא את הסיכון לפתח סוכרת וכן קשורות בתמותה גבוהה יותר. בהתבסס על נתונים אלו, ניתן לאתר ולמקד טיפול בחולים בסיכון לפני שמפתחים סוכרת.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
