חדשות

3 סטנטים חדשניים לטיפול במפרצת אבי העורקים הושתלו בישראל

ההליך בוצע בהצלחה במרכז הרפואי "שערי צדק" על ידי ד"ר איליה גולדין, מנהל כירורגיית כלי דם; מדובר בהשתלה הראשונה מסוגה בישראל

לראשונה בישראל הושתל השבוע תומכן מסוג חדש לטיפול במפרצת אבי העורקים. הפרוצדורה נעשתה במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים בשלושה חולים. בית החולים מסר היום (יום ג'), כי את ההליך החדשני ביצעו ד"ר איליה גולדין, מנהל היחידה לכירורגית כלי דם וחברי הצוות שלו. בארה"ב, פרוצדורה זו נעשתה לראשונה בינואר 2014.

סטנט חדש לטיפול במפרצת אבי העורקים

סטנט חדש לטיפול במפרצת אבי העורקים

התומכן (סטנט) החדש מציע פתרון למטופלים שבעבר לא התאימו לפרוצדורה. הוא מבטיח יציבות רבה יותר לאורך שנים ומקטין במדה רבה את הצורך בהתערבות חוזרת.

מפרצת אבי העורקים נגרמת כתוצאה מהיחלשות של דופן כלי הדם. היא יכולה להתפתח לכל אורך אבי העורקים. המקום השכיח ביותר הוא בבטן - באזור שמתחת לעורקי הכליות. התהליך הפוגע בדופן כלי הדם הוא טרשת עורקים. גורמי הסיכון להתפתחות מפרצת יכולים להיות סוכרת, עישון, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם.

כאשר יש קרע של מפרצת באזור הבטן או החזה, איבוד הדם הוא מהיר, אספקת הדם לאיברים החיוניים נפסקת וקיימת סכנת חיים ממשית. כך קרה באחרונה לזמר אריק איינשטיין, שמפרצת באבי העורקים היתה הגורם למותו.

לרוב אין למפרצת זו סימפטומים, עד אשר ממדיה גדולים עד כדי כך שהיא מתחילה להפעיל לחץ על איברים ועצבים סמוכים, או שהיא נקרעת. ניתן לגלות הרחבה בכלי הדם באמצעות אולטרה-סאונד או בבדיקת CT. אם מזהים התרחבות של אבי העורקים, קובעים תוכנית מעקב רפואית.

ד"ר אילייה גולדין (צילום: "שערי צדק")

ד"ר אילייה גולדין (צילום: "שערי צדק")

ככל שהמפרצת גדולה יותר, הסכנה לפריצה או קרע גדלה, כפי שקורה למשל בבלון המנופח יתר על המידה. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד, אולם כאשר היא עוברת קוטר של 5.5 ס"מ היא מחייבת טיפול. למרבה הצער, בדיקות סקר לגילוי מפרצת אינן כלולות כיום בסל הבריאות. רוב הגילויים המוקדמים קורים באקראי, כשהחולה עובר בדיקות הדמיה מסיבות אחרות.

קיימות שתי שיטות טיפול מקובלות במפרצת: האחת: ניתוח בטני פתוח והחלפת קטע של אבי העורקים המורחב; השנייה: פעולה זעיר-פולשנית, בצנתור, של השתלת סטנט באבי העורקים.

ד"ר גולדין הסביר: "עד לאחרונה השתמשנו בסטנט מודולרי, המורכב כמו LEGO והוא בעל מספר חלקים, המוחדרים בצנתור וממוקמים באבי העורקים מתחת לכליות ובעורקי האגן. הסטנט הוריד את הלחץ מדופן אבי העורקים, סייע לו להתכווץ ומנע קרע אפשרי. אלא שלהחדרת הסטנט הזה היו מספר בעיות: בגלל קריטריונים אנטומיים הוא התאים רק לכ- 70% מהמטופלים. במקרים מסוימים הוא אף 'נודד' ממקומו ואז יש צורך בתיקון. בנוסף, היו מקרים שבהם כלי דם משניים הזרימו דם של המטופל לחלל המפרצת, וגרמו להתנפחות מחודשת של אבי העורקים, תוך סיכון חיי המטופל.

לדבריו, "התופעה דרשה התערבות נוספת, בדרך כלל צנתור. עד 20% מהמטופלים היו זקוקים לה. הסטנט החדש, שאותו השתלנו השבוע, מבוסס על קונספט אחר. הוא מורכב משני סטנטים המוחדרים במקביל. החלל שנותר בין הסטנטים לדופן המפרצת ממולא בפולימר מיוחד. בכך עשויות להיפתר שתי בעיות עיקריות: מתאפשר קיבוע של הסטנט ונמנעת תזוזה שלו. כמו כן, הוא מונע הזנת דם מסעיפי דם צדדיים.

ד"ר גולדין אמר, כי "הבשורה הגדולה היא בכך שהטיפול הזה מתאים לקבוצה רחבה יותר של מטופלים - כאלו שעד כה לא ניתן היה לטפל בהם בשיטה האנדו-וסקולרית (צנתור)". לדבריו, "החדרת הסטנט מתבצעת דרך העורק הפמורלי במפשעה, דרך חתך זעיר. מילוי החלל בפולימר נעשה במקביל, בתהליך הנמשך כשעה עד שעתיים. לאחר הטיפול, החולה נשאר למעקב בבית החולים עוד יומיים-שלושה, ואז משתחרר לביתו".

ד"ר גולדין הוסיף, כי "הסטנט החדש נמצא כבר בשימוש בכמה מרכזים רפואיים מתקדמים ורק בכמה מדינות בעולם. הוא הוכיח את יעילותו וההשתלה שלו השבוע בבית החולים היא הראשונה שנעשתה במרכז רפואי בישראל".

נושאים קשורים:  חדשות,  קרדיולוגיה,  המרכז הרפואי "שערי צדק",  תומכן,  מפרצת אבי העורקים,  כירורגית כלי דם,  העורק הפמורלי במשפעה,  ד"ר איליה גולדין
תגובות