חדשות

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל: בתחתית דירוג ה-OECD

הלמ"ס פירסמה אתמול את דו"ח ההוצאה הלאומית לבריאות, המצייר תמונה עגומה בנוגע לתקציבי מערכת הבריאות ומקורותיהם בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פירסמה אתמול (יום ד') את דו"ח ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל לשנת 2013, ממנו עולה כי שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בארץ עומד על 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי (79.3 מיליארד שקל), והוא נמוך ביחס למדינות ארגון ה-OECD. חציון ההוצאה הלאומית במדינות הארגון עומד על 9.3%.

עוד עולה מהדו"ח, כי ב-2013 ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עלתה לעומת שנה קודמת ב-1.2%. 40% מההוצאה הגיע ממימון פרטי. המימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים היווה 24% מההוצאה הלאומית לבריאות (באמצעות גביית מס הבריאות) ו-35% מומנו מתקציב המדינה – זאת לעומת 36% בשנה הקודמת.

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים וגם ההוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומינהל ממשלתי בתחום הבריאות והשקעה במבנים ובציוד במוסדות הבריאות.

בארה"ב עמד שיעור ההוצאה לאומית לבריאות על 16.9% ובהולנד 12.1%. רק ב-6 מדינות אחרות ב-OECD היה שיעור הוצאה נמוך יותר מאשר בישראל. השיעור הנמוך ביותר היה במקסיקו, אסטוניה וטורקיה (כ-6.0%). בשנים 1995-2012 חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה במדינות ה-OECD בהדרגה מ-7.5% ל-9.3%. בישראל נתון זה כמעט שלא השתנה, למרות הגידול באוכלוסייה והצרכים – והוא אף ירד ב-0.2% לעומת 2001.

מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי ב-2012 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל עמדה על 2,334 דולר - בדומה לקוריאה ולצ'כיה, אבל נמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב היא היתה הגבוהה ביותר - 8,745 דולר.

הדו"ח גם מצביע על כך, שבשנת 2013 התשלומים הישירים של משקי הבית על תרופות ושירותים רפואיים (רופאים, מרפאות ורפואת שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היוו ההוצאות על ביטוחים פרטיים וגם הוצאות מלכ"רים פרטיים, שבתי החולים "הדסה, ו"שערי צדק", למשל, שייכים להם. המימון הפרטי של משקי הבית עלה מ-28% בשנת 2012 ל-40% בשנה שעברה.

עוד עולה מהדו"ח, כי ב-2011 מימון בתי החולים בידי הממשלה היווה 49.7% מסך המימון הממשלתי. 34.8% מסך המימון הפרטי ו-44.5% מסך מימון קופות החולים הגיע למרפאות ציבוריות ולרופאים פרטיים. 21.5% מהמימון הפרטי הוא על אספקת תרופות חומרים ומכשור רפואי.

ההוצאה לשירותי בתי החולים היוותה 35% מההוצאה השוטפת (ללא השקעות בבניה וציוד) לשירותי מרפאות ציבוריות, ואילו ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת היוותה 44% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים היוותה 12% מההוצאה השוטפת. ההוצאה לתרופות וציוד רפואי שנקנו בידי משקי הבית הם כ-4%, כמו בארבע השנים הקודמות.

קופות החולים סיפקו ב-2013 כ-31% משירותי הבריאות – ירידה של 2% לעומת 2012. בתי חולים כלליים, רופאים פרטיים ורופאי שיניים, מרפאות פרטיות ויצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו 58% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה שעברה.

משרד הבריאות אמר בתגובה, כי "הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאשר את הנתונים שעמדו לפני הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ("ועדת גרמן"). אחד הנושאים העיקריים שבהם עסקה הוועדה הוא היחס בין ההשקעה הציבורית לבין ההוצאה הפרטית. בעוד שבמדינות ה- OECD ממוצע ההוצאה הפרטית עומד על 28% (בממוצע) הרי שבישראל ההוצאה הפרטית בשנים האחרונות הולכת וגדלה. היא עומדת על 40%. זה מצב מדאיג שיש לעצור אותו. הרפורמה המוצעת שבה עסקה הוועדה, אכן מבקשת לעשות זאת".

עוד נמסר ממשרד הבריאות : "לפני שנה, במסגרת התקציב לשנת 2014, הוספנו מאות מיליוני ש"ח של כסף ציבורי למערכת הבריאות. קבענו מתווה שיגדל בהדרגה עד שנת 2016. זאת, יחד עם תוספת התקציבים המיועדים לקיצור תורים - מה שיביא לשינוי היחס. עם זאת, עד שלא תיעשה רפורמה אמיתית בביטוחי הבריאות הפרטיים, המהווים את המרכיב הגדול ביותר בהוצאה הפרטית של משקי הבית - לא נצליח לעמוד במשימה".

להורדת הדו"ח המלא באתר הלמ"ס לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  תקציב מערכת הבריאות,  ועדת גרמן,  OECD,  הוצאה לאומית על בריאות,  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  למ"ס,  משרד הבריאות,  תמ"ג
תגובות