אי ספיקת כליות חריפה מיילדותית היא סיבוך חמור של הריון שעלול להיות מסכן חיים. גורמי סיכון מאג'וריים לאי ספיקת כליות חריפה מיילדותית כוללים יתר לחץ דם כרוני, רעלת הריון, דימום בתר לידתי או סביב לידתי, ספסיס וזיהומים אחרים. בשנים האחרונות ישנה עלייה בהיארעות התופעה בקנדה ובארה"ב ומטרת המחקר הרטרוספקטיבי היתה לבחון מדוע.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו נתונים מקרוב ל-2.2 מליון לידות בקנדה, בין השנים 2003 ל-2010. החוקרים מצאו עלייה בשיעור אי ספיקת הכליות החריפה המיילדותית מ-1.66 ל-10,000 לידות בשנים 2003-2004 ל-2.68 ל-10,000 לידות בשנים 2009-2010. התאמה למשתנים שונים לא ביטלה את העלייה שנמצאה.
העלייה הטמפורלית היתה מוגבלת ללידות בהן ליולדת היתה הפרעת יתר לחץ דם, והיתה ניכרת במיוחד בקרב יולדות עם יתר לחץ דם מיילדותי מלווה בפרוטאינוריה (עלייה מתואמת של 171%). לא היתה עלייה משמעותית בשיעור בקרב נשים ללא הפרעת יתר לחץ דם.
הכותבים מציינים שהעלייה שנצפתה עשויה להיות בשל עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים או בשל ההמלצות לטפל ברעלת הריון תוך הגבלת נוזלים, שעשויה, אף כי היא אולי אפקטיבית, להוביל לפגיעה כלייתית במנגנון של תת-נפח ותת-פרפוזיה לכליות.
קלינאים שמטפלים בנשים עם רעלת הריון צריכים להיות עם היד על הדופק, ולנטר את הנשים לסימנים שיעידו על פגיעה כלייתית העומדת להתרחש, על מנת לנקוט באמצעים המתאימים למזעור הנזק הכלייתי.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט