אם אין שר"פ, חייבים להעלות את מס הבריאות

מצהלות השמחה שעלו מדפי "דה מרקר", "גלובס" ו"כלכליסט" לאחר פרסום מסקנותיה של ועדת גרמן אינן שוככות. איום הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים הוסר מסדר היום לתקופה הקרובה. נותרנו לכאורה עם מערכת בריאות שוויונית, אך זו רק מראית עין.

מאין יגיעו עוד 9 מיליארדי השקלים החסרים למערכת הבריאות מדי שנה?

צריך לברך את הוועדה על הרחבת אפשרות הבחירה של האזרח באחד מ-3 בתי חולים על פי הסדרים שתקבע קופת החולים, על המלצתה לשפר את העברת המידע הרפואי לרופא המטפל, על הרחבת זמינות הרפואה השניונית בקהילה, ועל מדידת זמני המתנה וסקרי שביעות רצון.

אבל איפה יקרו כל הדברים הטובים הללו?

נותרנו ללא 14,000 מיטות אשפוז החסרות בכדי להביא את שיעור המיטות לאוכלוסייה בישראל לממוצע ה- OECD - נמשיך לשכב במסדרון ליד חדרי השירותים של המחלקות הפנימיות.

נותרנו עם כ-40% משיעור חדרי הניתוח לאוכלוסייה במדינות המערב - נמשיך להמתין לתור לניתוח.

נותרנו עם עריסות צפופות בפגיות המעלות את שיעור הזיהומים והתמותה של ילדינו ביחס למקובל בעולם המערבי.

נותרנו עם המתנה של שעות ארוכות בחדרי המיון הצפופים.

נותרנו עם קופות חולים הנושאות על גבן גרעון של 2.6 מיליארד שקלים רק ב-2014.

נותרנו עם בתי חולים ציבוריים שרובם המכריע מייצרים גירעון שנתי של מיליוני שקלים כל אחד.

נותרנו עם תהייה מאין יגיעו התקנים שיאפשרו לקלוט את 1,400 בוגרי בתי הספר לרפואה ששמה לה הוועדה כמטרה להוסיף מדי שנה.

עדכון הטכנולוגיות השנתי בשיעור של 0.8% אין בו די. צריך 2%. העדכון הדמוגרפי של 1.8% עליו החליטה הוועדה אין בו די. אוכלוסיית ישראל לא רק גדלה, אלא גם מזדקנת בקצב השלישי במהירותו בעולם, ואיתה גדלות ההוצאות על הבריאות. צריך עדכון של 2.4% שאם לא כן, דנה הוועדה בהחלטותיה את קופות החולים לגירעון שנתי מובנה. האיתנות הכלכלית של מערכת הבריאות תלויה בחוסן הכלכלי של קופות החולים.

הציבור בישראל, אותו חלק היכול להרשות לעצמו, ימשיך אם כן ל"בטח עצמו לדעת" בביטוחי בריאות פרטיים לסוגיהם, שכן גם לאחר שוועדת גרמן אמרה את דברה, נותר חוסר אמון ביכולת המערכת הציבורית לספק שירותים נדרשים בעת צרה.

הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים היתה מאפשרת גישה ל-6 מיליארד שקלים

אז נכון, יוזרמו השנה עוד 300 מיליוני ש"ח למערכת הבריאות, ובשנתיים הקרובות עוד 700 מיליוני ש"ח, סכומים נכבדים ללא כל ספק, אך לא מספיקים. מאין יגיעו עוד 9 מיליארדי השקלים החסרים למערכת הבריאות מדי שנה?

הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים היתה מאפשרת להם גישה ל-6 מיליארד שקלים הקיימים במערכת כבר היום, אך מסלול תקצובי זה נסגר על ידי הוועדה.

חייבים אם כן למצוא מקורות מימון נוספים למערכת הבריאות הקורסת. ואם שאלתם מהיכן יגיע הכסף? התשובה ברורה- מכיסו של כל אחד מאתנו. אין ברירה אלא לקבל את הצעת החוק של חברי הכנסת ליצמן וכץ, להעלות את מס הבריאות, וליצור מחדש מס מעסיקים. שאם לא כן, בשעת צרה וצורך, נמשיך להיות סרדינים במסדרון. סרדינים חולים.