חדשות

הר"י הקימה צוות מעקב לבחון את יישומן של המלצות ועדת גרמן

יו"ר הר"י כתב לחברי הארגון כי הוועדה דנה בהצעה לחייב רופאים לבחור בין רפואה פרטית לציבורית; בשל התנגדות הר"י, ההצעה נדחתה

ההסתדרות הרפואית הודיעה כי היא מקימה צוות מעקב, שמטרתו תהיה לבדוק את יישום המלצות "ועדת גרמן" לחיזוק הרפואה הציבורית. במכתב שנשלח לחברי הר"י, הדגיש היו"ר, ד"ר ליאוניד אידלמן: "לצערי, אין בהחלטת הוועדה השקעה מספקת של משאבים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. ההמלצות ייבחנו אך ורק על פי דרך יישומן".

ד"ר אידלמן ציין כי לאחר עבודה מאומצת, שנמשכה יותר משנה, ובתום מאות שעות דיונים, "חברי הוועדה הספיקו להתייחס רק לחלק מבעיותיה של מערכת הבריאות בישראל, הסובלת כבר 20 שנה מתת-תקצוב". "מערכת זאת מתאפיינת בעיוותים רבים. מקורם של חלק גדול מהם הוא בהיעדר משאבים מספיקים התואמים את הדרישות של הרפואה העכשווית", כתב.

על-פי הערכות הר"י, חסרים במערכת הבריאות לא פחות מ-9 מיליארד שקלים בתקצוב השנתי . "עובדה זו", ציין ד"ר אידלמן, "לא נעלמה מעיניהם של חברי הוועדה. הם שקלו מגוון רחב של פתרונות. בכוונת חלק מהן היה אף לצמצם באופן משמעותי את היקפה של הרפואה הפרטית על מנת שלא תהווה תחרות לרפואה הציבורית. מזכ"ל הר"י, עו"ד לאה ופנר, הציגה בדיוני הוועדה עמדה הפוכה, שעל פיה יש לחזק את הרפואה הציבורית אבל על ידי הזרמת משאבים כדי לעמוד בתחרות מול הרפואה הפרטית".

במכתבו מבהיר ד"ר אידלמן כמה פרטים הקשורים בעבודת הרופאים בעקבות ההמלצות וכן חושף כמה מהרעיונות שהועלו במהלך דיוני הוועדה, שהוסרו מסדר היום, בין השאר בשל התנגדות הר"י אליהם. כך למשל, הההצעה כי  יש להפריד באופן מוחלט בין הרפואה הציבורית לרפואה פרטית, כך שהרופא יהיה מחויב לבחור בין שתי המערכות - במקום לשלב ביניהן. "ופנר השקיעה מאמץ רב כדי שהרעיון הזה יירד", כתב ד"ר אידלמן.

רעיונות אחרים שעלו ונתקלו בהתנגדות מזכ"לית הר"י, שהיתה חברה בוועדה, היו: להתנות את השתכרותם של הרופאים ב"תפוקות" שיימדדו; לקבוע מינימום היקף משרה שבה רופא יחויב לעבוד במערכת הציבורית; ליצור מצב שבו מטופל לא יוכל להגיע לרופא שניוני באופן ישיר. הוועדה גם בחנה את ביטול בחירת הרופא במסגרת השב"ן. "בסופו של דבר גם רעיונות אלו נבלמו", דיווח ד"ר אידלמן לחברי הר"י.

הצעה נוספת שהועלתה בדיוני הוועדה, לפי המכתב, היתה לקבוע כללים לקדנציות ורוטציות למנהלי המחלקות. נקבע כי נושא זה יידון במשא ומתן בין הר"י לבין המעסיקים.

בהמלצת הוועדה לגבי העברת מידע לרופא המטפל על כל הטיפולים הרפואיים של החולה - הן במסגרת הקהילה והן במסגרת האשפוזים – "קיבלה הוועדה את עמדת הר"י שיש להבטיח זמן מספיק לרופא על מנת לעבד את המידע". ד"ר אידלמן ציין כי מודל ה"פול-טיימר" שיונהג בבתי החולים ושנכלל בהמלצות הוועדה הוא למעשה "מודל העסקה שפותח עוד בעבר על-ידי הר"י".

"רוב חברי הוועדה (9 מבין 13 בעלי זכות ההצבעה – ד.א.) המליץ שלא להתיר פעילות במימון פרטי בתוך בית חולים ציבורי. בנוסף, הומלץ על רגולציה וריסון של המערכת הפרטית, תוך הטלת היטל על פעילות זו". "דעת המיעוט (פרופסור יוג'ין קנדל, פרופסור קובי גלזר, פנינה קורן, לאה ופנר)", דיווח ד"ר אידלמן, "היתה שאין מקום לפגוע במערכת הפרטית על מנת לחזק את המערכת הציבורית וכי יש מקום למימון פרטי במודל מאוזן ומפוקח בתוך בתי החולים הציבוריים".

בנושא חלוקת ביטוחי הבריאות לשלושה רבדים, עליו החליטה הוועדה, הבהיר ד"ר אידלמן כי נקבע ש"הביטוח יכלול אך ורק רופאים בהסדר, ולא ניתן יהיה לקבל החזר כספי". לגבי ההחלטות הקשורות בתיירות המרפא ציין ד"ר אידלמן כי בתי החולים יידרשו להצטייד ברישיון מיוחד למתן תיירות מרפא, ויחול איסור על רופא לקבל תשלום ישיר מהתייר הרפואי.

במכתבו הודה יו"ר הר"י לשני נציגיה בוועדה – ד"ר עזיז דרשאושה, יו"ר האיגוד לרפואה דחופה ועו"ד ופנר "על תרומתם הגדולה לדיוניה".

להורדת המכתב המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  רפואה פרטית,  עו"ד לאה ופנר,  רפואה ציבורית,  ועדת גרמן,  ההסתדרות הרפואית בישראל,  פרופ' ליאוניד אידלמן
תגובות
 
דר' רוטמן
29.06.2014, 18:26

אז עכשיו הבנתי. הר"י טרפד את המהלך היחיד להצלת הרפואה הציבורית: הפרדה מוחלטת בין שתי המערכות פרטית וציבורית. חבל מאוד. זה מוכיח את טענותיי הנשנות כי אנו הרופאים האחראיים היחידים להעברתם של חלק ניכר ממשאבי הבריאות לבתי החולים הפרטיים.
וכנראה אנו גם טרפדנו את קיצור הקדנציות של מנהלי המחלקות וככה מנציחים אחד מהעיוותים החמורים והקשים ביותר במערכת הבריאות הציבורית של מדינת ישראל. בושה!