וירוס הצ'יקונגוניה מועבר דרך עקיצת יתוש, בעיקר יתושים מזנים Aedes aegypti ו-Aedes albopictus. וקטורים אלו גם מעבירים קדחת דנגי, ומצויים במרבית אזורי אמריקה, כולל בחלק מאזורי ארה"ב. התסמינים הנפוצים של המחלה הם חום אקוטי וכאב רב מפרקי, בד"כ דו צדדי וסימטרי. הטיפול במחלה הוא בעיקרו תומך. מנוחה, נוגדי כאב ותרופות להורדת חום ולפעמים צורך בנוזלים. אין כיום חיסון או טיפול מונע למחלה.
עוד בעניין דומה
בדצמבר 2013 החלו להופיע דיווחים ראשונים על העברה של המחלה בהמספירה המערבית. עד אז, התפרצויות של המחלה דווחו במדינות באפריקה, אסיה, אירופה והאוקיינוסים ההודי והפסיפי ומקרים בודדים שדווחו באמריקה הופיעו בתיירים מאזורים אנדמיים.
מאז הדיווח הראשון בדצמבר, נרשמו מעל 100,000 מקרים חשודים ו-על 4,000 מקרים מאושרים מעבדתית באמריקה. האזורים הנגועים ביותר הם הרפובליקה הדומיניקנית, מרטיניק, גואדלופ, האיטי וסיינט מרטין. 28 מקרים דווחו בארה"ב, למעט אחד, כולם בתיירים שחזרו מאזורים נגועים.
רופאים צריכים לחשוד במחלה במקרה של הופעת חום אקוטי וכאב רב מפרקי, בעיקר בתיירים החוזרים מאזורים נגועים. מומלץ לדווח לרשויות הבריאות כאשר יש חשד לצ'יקונגוניה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט