דעות

אין תחליף לרפואה ששמה את החולה במרכז

יש לזכור כי רפואה היא לא רק מדע אלא שטח טיפולי המתבסס גם על ניסיון ואינטואיציה; לא את כל התשובות ניתן לקבל בבדיקות מעבדה

במאמרה המצוין שהתפרסם במדור הבריאות של "הארץ" ("הולכים לרופא? בקשו ממנו פחות בדיקות"), כותבת ד"ר מיכל הרן על חשיבות תחושת הבטן של הרופא בהענקת הטיפול לחולה וחשיבות ההקשבה שלו. גם הפילוסוף היווני אפלטון, עוד במאה הרביעית לפני הספירה, דיבר על יחסי אנוש בין הרופא לחולה, יחסים שבהם קיימת הקשבה, שבהם איש לומד מרעהו: "הרופא בן החורין מטפל בדרך כלל במחלותיהם של בני החורין. הוא חוקר באלה מתחילתן ולפי טבען. משוחח עם החולה ועם ידידיו, וכך הוא לומד בעצמו דבר-מה מפי החולה ומצדו הוא מלמד את החולה ככל שיוכל..." ("כתבי אפלטון", הוצאת שוקן).

"נקודת הפתיחה ביחסי רופא-חולה היא בעייתית מלכתחילה - המפגש ביניהם לא יכול להיות מפגש בין שווים"

לפי הספרות הסוציו-רפואית, ישנם כמה קשיים או פערים הנוצרים ביחסי רופא-חולה בעת מפגשם: פער הכוח (Power Gap) כפועל יוצא של כללי החברה שבה אנו חיים: הרופא מצטייר כבעל דרגה חברתית גבוהה יותר, כבעל מיומנות מקצועית, השייך למרחב הפעולה האין-סופי של הרפואה ו"יודע-כל"; פער המודעות (Awareness Gap): בדרך כלל החולה הוא זה שיהיה עירני יותר, מודע לכל מגע, מידע, הערה או אנחה מתוקף התמודדותו עם בעייתו הבריאותית בזמן מפגש מוגבל. הרופא לעומת זאת יכול להיות עייף לאחר מפגש עם אין-סוף חולים או טרוד בבעיות נוספות בחייו; הפער האתי (Ethical Gap): הרופא מחויב לציית לכללי האתיקה הרפואית, ואילו החולה דואג לעצמו ולא כבול לשבועה או כללים מקצועיים.

כלומר, נקודת הפתיחה ביחסי רופא-חולה היא בעייתית מלכתחילה - המפגש ביניהם לא יכול להיות מפגש בין שווים. אי הסימטריה כביכול ביחסי הרופא-חולה מטילה על כתפי הרופא חובות מגבילות. "קל לרופא לשכוח אותו גבול בין עובדות לערכים, כלומר בין מיומנות מקצועית להעדפות אישיות, ולנסות לכפות על הפציינט את העדפותיו שלו באצטלא של מקצוענותו. משום כך... החינוך האתי מחייב ענווה מוסרית מצד מי שמחד גיסא ניחן בידע מתוחכם, שרק למעטים גישה אליו, אך מאידך גיסא נקרא לטפל בעזרתו בשאלות רגישות וקשות מבחינה מוסרית יותר מאלו הניצבות בפני מהנדס כבישים...", כתב דוד הד בספרו "אתיקה ורפואה" (הוצאת אוניברסיטה משודרת).

"אחת הסיבות לניכור שחל בין הרופא לחולה בשנים האחרונות היא הכנסת המחשב לתוך המרפאה"

אחת הסיבות לניכור שחל בין הרופא לחולה בשנים האחרונות היא הכנסת המחשב לתוך המרפאה. עוד ב-1947 אמר הפסיכולוג האמריקאי תיאודור סרבין (Theodore Sarbin) שהרופא מנסה למצוא את הטיפול הטוב ביותר למטופלו בהסתמך על הממצאים שלפניו, אך ציין כי מכשיר עתידי שיתבסס על Hollerith machine – מכונה לעיבוד נתונים שהומצאה ב-1890 - יוכל לעשות זאת טוב יותר. לפיו, המכשיר, שלימים ייקרא מחשב, יוכל לעבד נתונים ולמסור אבחנה וטיפול טובים יותר מהרופא כיוון שיכיל מאגר מידע ומסד נתונים שהרופא הממוצע אינו מסוגל לזכור. אך האם המחשב יוכל אי פעם לפענח מצב רוח, הבעת פנים, רגשות, תחושות, כאבים וצרכים אישיים של החולה? סביר להניח שלא.

עם זאת, המחשב והמרחב התקשורתי-וירטואלי פועלים גם לטובת החולה ומסייעים להקטין את הפערים בינו לבין הרופא, שכן כיום הוא יכול להשיג מידע רב באמצעותם – מה שגם יכול להוסיף למתיחות הקיימת במפגש הרפואי.

"ערכים עתיקים שעל הרופא ליישם, כגון למידה מתמדת, אמת, מוסר ומסירות, רלוונטיים גם כיום"

החיים המודרניים טומנים בחובם קונפליקטים נוספים שמקשים על התקשורת בין הרופא לחולה, כמו למשל מחויבותו של הרופא לממסד שאותו הוא משרת. למשל: רופא שמתלבט אם לשחרר נכה המאושפז במחלקה שיקומית. ייתכן שהוא נזקק לתקופת אשפוז שיקומי נוספת, אך פעמים רבות הרופא נתון ללחץ קופת החולים לשחררו כדי לאפשר לחולה אחר להתקבל; או הפחד מפני תביעות רשלנות שמנחה את הרופא לעתים קרובות לפעילות יתר, כגון בדיקות נוספות ובדיקות חוזרות ללא צורך.

כיום המחקר הרפואי פועל לפי Evidence Based Medicine ופחות על אינטואיציה. אך יש לזכור כי רפואה היא לא רק מדע אלא שטח טיפולי המתבסס גם על ניסיון ואינטואיציה, ולא את כל התשובות ניתן לקבל בבדיקות מעבדה או אחרות.

תלונות רבות של חולים מקורן במצוקות נפשיות, חברתיות או משפחתיות. שום מעבדה לא תוכל לסייע לטיפול הנכון במקרים כאלו אלא בעיקר ניסיונו ותחושותיו של הרופא. טראומה למשל, פיזית או נפשית, משפיעה באופן שונה על כל אדם, והסיבוכים שלאחריה יכולים להופיע גם שנים אחר כך. לליקויים מסוג זה אין כללים מוצקים, ולעתים קרובות החולה כלל אינו מודע לקשר שבין התופעות השונות.

אין תחליף אם כן לרפואה הומנית שבה החולה הוא במרכז. ערכים עתיקים שעל הרופא ליישם, כגון למידה מתמדת, אמת, מוסר ומסירות, רלוונטיים גם כיום ויהיו רלוונטיים תמיד.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  יחסי רופא חולה,  טיפול,  מחשב,  אפלטון,  ערכים,  אינטואיציה
תגובות
 
פרופ.י צחק ורסנו
03.06.2014, 13:07

מאמר חשוב ומצוין !
מעלה בעיה רצינית וכאובה.
במקביל להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות המבורכות, הרפואה הייתה וחיבת להישאר מקצוע המוני !
חשוב ורצוי שמארגני הכנסים הרפואיים יכללו נושא חשוב זה בסדר היום של הכנסים בנוסף לתכנית המדעית