חדשות

קוצר נשימה פסיכוגני

עבודה שערכנו מראה שקוצר נשימה פסיכוגני שכיח בחולים המתלוננים על קוצר נשימה ללא מחלה לבבית-ריאתית; זיהינו שתי קבוצות חולים עיקריות

מוח (איור אילוסטרציה)
מוח (איור אילוסטרציה)

בהגדרה הרשמית של החברה האמריקאית למחלות ריאה (AMERICAN THORACIC SOCIETY) נאמר ש"קוצר נשימה הוא מונח שמשמש לאפיין חוויה סובייקטיבית של אי-נוחות בנשימה שמורכבת מתחושות מובדלות איכותית שהינן שונות בעוצמתן. החוויה מופקת מאינטראקציות בין גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, סוציאליים וסביבתיים מרובים, שיכולים לגרום לתגובות פיזיולוגיות והתנהגותיות משניות".

עבודות שניסו לחקור את הפתופיזיולוגיה של קוצר הנשימה מראות שקוצר נשימה נגרם מחוסר התאמה בין הפעילות הנשימתית המוטורית המרכזית לבין האינפורמציה האפרנטית המגיעה מקולטנים בדרכי הנשימה, ריאה, שרירי הנשימה וממבני דופן בית החזה.

לרבים מן המתלוננים תהיה סיבה שכיחה לקוצר נשימה כמו כשל לבבי, החמרה ב-COPD או התקף אסטמתי. חולים רבים אחרים יצטרכו בירור אבחנתי מעמיק כדי לבסס את האבחנה. האבחנה המבדלת של קוצר נשימה כרוני במבוגרים היא רחבה. אבל, סיבות שאינן לבביות או ריאתיות הן פחות שכיחות. חולים המתלוננים על קוצר נשימה כרוני, שבהם קוצר הנשימה נשאר ללא הסבר לאחר בירור אבחנתי מעמיק יוגדרו כסובלים מקוצר נשימה פסיכוגני (מלחץ) או לא מוסבר. קוצר נשימה שקשור לגורמים התנהגותיים הוגדר כקוצר נשימה פסיכוגני, קוצר נשימה חרדתי, או קוצר נשימה מפניקה.

במשך 6 חודשים, כל המטופלים שהופנו למרפאות החוץ שלנו עם תלונה של קוצר נשימה עברו בירור ראשוני במטרה לשלול מחלת לב, מחלת ריאה אורגנית או סיבה שאינה לבבית/ריאתית לקוצר הנשימה שלהם. נמצאו ארבעים וששה חולים כאלה עם קוצר נשימה כרוני, 32 נשים ו-14 גברים (בגילאי 18-57 שנים).

התסמינים האופייניים ביותר היו קוצר נשימה שאינו קשור למאמץ (100% מחולים), קשיים במילוי הריאה ("משהו מונע מילוי שלם של הריאה") (93%), צורך בשאיפה עמוקה– "נשימת אתנחתא" מדי פעם "כדי למלא את הריאה" (93%) וצורך בפיהוק מדי פעם כדי "למלא את הריאה" (83%). שלושים ושניים מהם (70%) קבלו ניקוד של 11 ויותר בחלק של החרדה בסולם ה– HADS (חיובי למצב חרדה), חמישה היו עם תוצאות ביניים- ניקוד 8-10, ותשעה עם תוצאות נמוכות, ניקוד מתחת ל- 8. ממוצע תפיסת קוצר נשימה (POD) היה גבוה משמעותית בקבוצת הנבדקים בהשוואה לקבוצת ביקורת בת 100 אנשים בריאים. בקבוצת החולים עם ניקוד נמוך המתאים ל- "ללא מצב חרדה" ממוצע תפיסת קוצר הנשימה (POD) היה גבוה (0.05 >p) מתפיסת קוצר הנשימה של קבוצת הביקורת. מאידך, תפיסת קוצר הנשימה הייתה נמוכה משמעותית בקבוצת החולים עם ניקוד גבוה בסולם HADS, המתאים ל– "מצב חרדה" (0.01 >p) מתפיסת קוצר הנשימה של קבוצת הביקורת.

קבוצת החולים בעלי סיבה פסיכוגנית לקוצר הנשימה אינה קבוצה הומוגנית. חולים עם "קוצר נשימה מפניקה" שייכים לחולים שבהם קוצר נשימה הוא התלונה העיקרית ללא פקטור פיזיקלי ברור שידוע כגורם לקוצר נשימה. גם בקבוצה זו מבדילים בשלושה מודלים שונים: מודל ההיפרוונטילציה, מודל דו תחמוצת הפחמן/אזהרת החנק השגויה, והמודל הקוגניטיבי התנהגותי.

התוצאות שלנו מראות שתי קבוצות נפרדות של חולים עם תסמינים זהים: האחת עם "מצב חרדתי" ותפיסת קוצר נשימה (POD) מוקהית והשניה "ללא מצב חרדתי" ברור עם תפיסת קוצר נשימה (POD) גבוהה מהתפיסה הנורמלית. תוצאה בלתי צפויה זו יכולה להיות מוסברת אם מניחים שלחולים עם מצב חרדתי יש תדירות נשימתית גבוהה שיכולה להוביל לשינויים תפיסתיים בדומה לתצפיות לפיהן הזמן משפיע על תחושות סומטיות אחרות כמו כאב ו/או תגובה לחום/קור, ונחשב כמאפיין חשוב של כל הקולטנים התחושתיים.

לסיכום, העבודה הנוכחית מראה שקוצר נשימה פסיכוגני הוא שכיח בחולים שמתלוננים על קוצר נשימה ללא מחלה לבבית-ריאתית. זיהינו שתי קבוצות חולים: אחת עם חרדה ברורה לפי שאלון ה-HADS ועם תפיסת קוצר נשימה (POD) מוקהית, וקבוצה שנייה עם מצב לא חרדתי לפי ה-HADS ועם תפיסת קוצר נשימה (POD) גבוהה מהנורמלי. רוב המטופלות הינן נשים צעירות ותלונתן העיקרית היא קוצר נשימה במנוחה.

רוב המטופלים מתייצגים עם הטריאדה של: א. קושי בשאיפה ("קושי בהכנסת האוויר"), ב. הצורך בשאיפת אתנחתא מדי פעם ("כדי למלא את הריאות") ג. וצורך בפיהוק מדי פעם כדי "למלא את הריאות".

לאחר לקיחת האנמנזה והבדיקה הגופנית של החולה שמתייצג עם הטריאדה האופיינית, בדיקות של רמה 1, אולי עם תוספת של אקו לב, צריכות להתבצע. אם כולן שליליות והסיבה לקוצר נשימה לא נמצאה, ניתן לבסס את האבחנה של קוצר נשימה פסיכוגני ללא פעולות אבחנתיות יקרות נוספות. חולים בהם תלונה זו של קוצר נשימה הינה תלונה מתמשכת כדאי להפנותם לעזרה במסגרת טיפולית מותאמת.

דרור וינר, פלטיאל וינר, מרינלה בקרמן
המחלקה לרפואה פנימית א' במרכז רפואי "הלל יפה", חדרה

נושאים קשורים:  חדשות,  אסתמה,  קוצר נשימה,  המרכז הרפואי "הלל יפה",  בעיות לב,  פסיכוגני
תגובות
יונה לוריא
28.05.2014, 10:21

הבנה זו חשובה מאוד אך עדיין אין הצעה לטיפול מתאים.
פעמים רבות העברת האבחנה הזו לחולים היא מורכבת.
הדבר הנכון ביותר עבור החולים והמערכת היא לאפשר שילוב אינהרנטי של טיפול נפשי מתאים בתוך מרפאות אלו. אחד השימושים המעניינים ביותר שיכולים לסייע לחולים אלו הוא שימוש בביופידבק המודד את מדדי הנשימה ובכך לסייע להם רבות.

אהרון
26.09.2014, 09:28

מה הטיפול בקוצר נשימה שכזה???