תלות התפקוד המיני הגברי באנדרוגנים ידועה וברורה, אך תלות תפקוד זה בארמוטיזציה (aromatization) של טסטוסטרון לאסטראדיול עודנה נתונה בוויכוח. ניסוי חדש, שהתפרסם לפני מספר ימים באתר כתב העת The Journal of Sexual Medicine, ביקש לבודד את השפעת תהליך זה דרך בחינת השפעות שימוש ב-dihydrotestosterone (DHT), הורמון אנדרוגני שאינו עובר ארומטיזציה, על התפקוד המיני.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו 114 גברים בריאים בגיל ≥50 (ממוצע 60.5) שנים ללא מחלת ערמונית ידועה לקבלת 70 מ"ג DHT או פלסבו בג'ל דרך העור (transdermal) במשך 24 חודשים להשגת חסר בררני של אסטרוגן לאורך הטיפול. נקודת הסיום העיקרית, ציון שאלוני תפקוד נפשי-מיני ומצב רוח, נאמדה טרם התחלת הניסוי, שלושה חודשים לאחר תחילתו ואז מדי 6 חודשים עד 3 לאחר תום ההתערבות.
כצפוי, השיג השימוש ב-DHT עליה ברמתו בדם עם דיכוי מלא של טסטוסטרון, luteinizing hormone (LH), follicle stimulating hormone (FSH) ואסטראדיול בנסיוב לאורך תקופת ההתערבות, עם הפחתה בצפיפות העצם בעמוד השדרה. עם זאת, לא נצפתה השפעה על מי מ-33 מדדי התפקוד המיני ומצב הרוח, פרט להפחתה קלה אך מובהקת בדחף המיני הכולל, שהיתה הפיכה לאחר הפסקת הטיפול. גיל מתקדם, ובמידה פחותה יותר, BMI גבוה, נמצאו קשורים להפחתה מובהקת במרבית ההיבטים של התפקוד המיני.
לא דווחו תלונות ספונטניות או תופעות לא-רצויות בתפקוד המיני שהביאו להפסקת הטיפול.
לאור הממצאים קובעים החוקרים, כי לארומטיזציה תפקיד מזערי בשמירת התפקוד המיני של גברים בריאים בגיל העמידה, אם כי חשיבותה יכולה להיות תלויה בגיל מתקדם והשמנה, אז ניתן להתגבר על התלות בה בעזרת אנדרוגנים שאינם עוברים תהליך זה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
