אפשר לטפל כירורגית בהריון חוץ רחמי בחצוצרה באמצעות כריתה של החצוצרה (סלפינגקטומיה) או ניתוח בו מוציאים את התוכן ההריוני תוך שימור החצוצרה (סלפינגוטומיה). יש הטוענים, שבניתוח משמר חצוצרה התוצאות טובות יותר מבחינת פוריות עתידית, אם כי ניתוח זה מעלה את הסיכון להריון חוץ רחמי חוזר ולהישארות תוכן הריוני בחצוצרה.
עוד בעניין דומה
במחקר זה ביקשו לבדוק אם סלפינגוטומיה עדיפה על סלפינגקטומיה מבחינת שיעורי הכניסה להריון לאחר הפרוצדורה. המחקר נערך במתכונת רנדומלית, רב מרכזית, בינלאומית. נשים עם הריון חוץ רחמי בחצוצרה, וחצוצרה שנייה תקינה, חולקו רנדומלית לאחת מהפרוצדורות הכירורגיות. נבדקו שיעורי ההריונות במעקב של 36 חודשים לאחר הפרוצדורה.
215 נשים הוקצו לסלפינגוטומיה ו-231 לסלפינגקטומיה. 43 (20%) נשים שיועדו לעבור סלפינגוטומיה עברו סלפינגקטומיה בסופו של דבר בשל דימום מתמיד במהלך הניתוח. שיעור ההריונות הכולל בתקופת המעקב היה 60.7% ו-56.2% בסלפינגוטומיה ובסלפינגקטומיה בהתאמה, ללא הבדל סטטיסטי משמעותי.
הישארות טרופובלסט לאחר הפרוצדורה הייתה נפוצה יותר בסלפינגוטומיה לעומת סלפינגקטומיה (8% לעומת 1%>). הריון אקטופי חוזר התרחש ב-8% וב-5% בסלפינגוטומיה ובסלפינגקטומיה בהתאמה. לא נמצאו הבדלים בשיעורי הפוריות לאחר השראת ביוץ, הזרעה תוך רחמית או הפרית מבחנה.
החוקרים מסכמים, כי לא נמצא שסלפינגוטומיה עדיפה על סלפינגקטומיה מבחינת שיעורי הפוריות לאחר מכן.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
