פגיעה עצמית מכוונת

סיכון לאובדנות בילדים המקבלים מינון מוגבר של תרופות נגד דיכאון

ממצאים ממחקר חדש מחזקים את ההמלצות, שלא להתחיל טיפול נוגד דיכאון במינון גבוה בקבוצת גיל הכוללת ילדים וצעירים מתחת לגיל 24

04.05.2014, 08:29

מחקרים בעבר העידו על סיכון מוגבר לאובדנות בקרב צעירים (מתחת לגיל 24 שנים) שמתחילים טיפול בנוגדי דיכאון יחסית לפלסבו. אולם המחקרים שנעשו, לדברי החוקרים במחקר זה, לא בדקו אם ההתנהגות האובדנית תלויה במינון ואם כן – אם הסיכון תלוי בגיל החולה.

החוקרים התבססו על רישומים של 162,625 אמריקאים שהחלו טיפול בנוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRIs) בין 1998-2010, וביצעו מחקר נטייה מתואם (Propensity Score-match).

החוקרים חילקו את המשתתפים במחקר לקבוצות גיל ולמינון – מינון פורמלי לעומת מינון גבוה יותר.

שיעור הסיכון (HR) בילדים וצעירים עד גיל 24 שנים לפגיעה עצמית מכוונת היה גדול פי שניים באלו שהחלו טיפול במינון גבוה לעומת חולים מותאמים שהחלו טיפול במינון פורמלי (HR 2.2; רווח בר סמך 95%; 1.6-3.0). שיעור סיכון זה מתורגם לניסיון אובדני עודף אחד על כל 150 מטופלים במינון גבוה במקום במינון פורמלי.

מעל גיל 24 שנים, הסיכון המוחלט לאובדנות היה קטן משמעותית ולא נמצאו הבדלים בין המינונים.

החוקרים סיכמו, כי ילדים וצעירים המתחילים טיפול נוגד דיכאון במינון גבוה (במקום פורמלי) נמצאים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית. לאור מחקרי מטה-אנליזה שהראו לאחרונה שיעילות הטיפול נוגד הדיכאון במתבגרים היא מועטה, וממצאים אחרים שהעידו שמינון של נוגדי דיכאון אינו משפיע על היעילות באופן כללי, הממצאים ממחקר זה מחזקים את ההמלצות שלא להתחיל טיפול נוגד דיכאון במינון גבוה בקבוצת גיל זו, ובכל מקרה להשגיח מקרוב על צעירים שמתחילים טיפול נוגד דיכאון.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Miller M, Swanson SA, Azrael D, et al. Antidepressant Dose, Age, and the Risk of Deliberate Self-harm. JAMA Intern Med. Published online April 28, 2014. doi:10.1001/jamainternmed.2014.1053

נושאים קשורים:  פגיעה עצמית מכוונת,  צעירים,  SSRI's,  אובדנות,  מתבגרים,  ילדים,  נוגדי-דיכאון,  מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים,  מחקרים
תגובות
 
נחמיה קיסר
18.05.2014, 23:29

שוב אין את התשובה לשאלה הקריטית באיזו הוראה ניתן הטיפול! אובדנות? כפייתיות? חרדה?

ישראל קריגר
21.05.2014, 07:42

מכיוון שאין כל מידע רפואי על הקבוצות הנ"ל למעט רישומי תרופות מבתי המרקחת ורישום אובדנות, שאלת הסיבתיות נותרת פתוחה לחלוטין ואני מציע להיזהר מאד מהסקת מסקנות. השערה חלופית טריוויאלית שניתן להציע: הקבוצה בה ניתן טיפול במינון גבוה הייתה מראש קבוצה עם תחלואה חמורה יותר וסיכון אובדני משמעותי יותר.

ד"ר שלומי ענתבי
18.06.2014, 12:02

מחקר חשוב, בהתחשב שיש נוהגים להתחיל בטיפול בתרופות פסיכיאטריות במינון גבוה להפרעות נפשיות שונות. לא פעם מגיעים למרפאה ילדים-נערים עם תופעות לוואי נפשיות, כתוצאה ממינון תרופתי גבוה שניתן להם. זה קורה גם בילדים עם הפרעת קשב שטופלו עם סטימולנטים (מתילפנידאט או אמפטמינים) במינון גבוה. לכן לדעתי, ראוי שנטמיע תוצאות מחקר זה בעבודה הקלינית.