חדשות

האם בוגרי בתי ספר לרפואה בארה"ב מוכנים דיים לעבוד בבית חולים?

כתב העת Academic Medicine דיווח על מאמץ לשפר את שלב המעבר בין לימודי רפואה לתחילת הסטא'ז במערכת הרפואה בארה"ב

ד"ר פאולין צ'ן, כירורגית ובעלת הטור "רופא ופאציינט" המתפרסם דרך קבע בעיתון "ניו-יורק טיימס", פירסמה בשבוע שעבר מאמר תחת הכותרת: "האם בוגרי בית ספר לרפואה מוכנים (כבר) לרפואה מעשית?" היא מתארת בו התרחשות שחוותה כסטאז'רית.

ערב אחד בבית החולים, היא נזכרת, אחיות זמניות התקשו ליטול דגימת דם ממטופל על-פי הוראת ביצוע שהשאירו רופאיו לאחר שחומו עלה. הן מיהרו לרופא תורן, שהיה סטאז'ר בשנה הראשונה, כדי שיסייע להן. במשך למעלה משעה הוא דקר את המטופל בידיו וברגליו אבל לא הצליח "להוציא" את מנת הדם הקטנה הנדרשת למבחנה. בסופו של דבר, החולה התעצבן ו"השליך" את הרופא-הצעיר מחדרו: "אם תעז להתקרב אלי - אכה אותך!" שאג החולה. סטאז'רים אחרים חשו מיד למיטתו כדי להרגיעו.

"לא היה עלינו ליטול דגימות דם כשלמדנו בבית הספר לרפואה", התוודה הסטאז'ר כשעיניו דומעות, "המורים לא חשבו שחשוב ללמד אותנו פעולה שכזאת". רק אחת מחבורת הסט'זרים הצליחה במשימה כבר בדקירה הראשונה. "במשך כל השבוע שלאחר מכן היינו כולנו רדופי תחושה שכל אחד מאיתנו היה עלול להיקלע לסיטואציה דומה", כתבה ד"ר צ'ן.

כמו עמיתיה הצעירים, גם היא סיימה את לימודיה בבית ספר לרפואה על-פי תוכנית לימודים ארבע-שנתית מואצת. לפי השיטה האמריקאית והבריטית, יש לעבור לאחר מכן 7-3 שנים נוספות של אימון תחת פיקוח וחונכות של רופא-מומחה – פרק זמן הכולל גם שנת סטאז' אחת במקצועות רפואה ספציפיים. "בסיום 4 שנות הלימוד, האמנו שכל ההרצאות ששמענו, המבחנים והמבדקים הארציים שעברנו, הכינו אותנו להיות רופאים-על-אמת, או לפחות סטאז'רים המסוגלים לבצע את כל המטלות שיוטלו עלינו. אלא שהמציאות בכמה מקרים הוכיחה שאין זה כך, אפילו כאשר מדובר במטלות השגרה היומיומיות הנפוצות ביותר", ציינה ד"ר צ'ן בטורה.

בישראל, תוכנית לימודים ארבע-שנתית ברפואה הופעלה באוניברסיטת תל-אביב החל מ-2008 ומתקבלים אליה בעלי תואר ראשון במדעי החיים או בדיסציפלינות דומות. מטרתה המוצהרת לסייע למערכת הבריאות להתגבר במהירות על מחסור ברופאים בישראל.

על הסטאז'רית שהצליחה ליטול מהחולה את דגימת הדם הנדרשת כותבת ד"ר צן: "היה לה דווקא ניסיון רב מבית הספר שלה בהוצאת דם אבל היא התוודתה שלא היה לה שום ידע כיצד מכינים חולה לניתוח. לשם כך ביקשה מעמיתה שתכין לה מדריך מפורט ורשימת פעולות סדורה, שעליה לבצע. היא שמרה את הדף הזה בכיס החלוק הלבן שלה. אך למעשה, הסטא'זרית שכתבה את סדר הפעולות הנ"ל לא ידעה מה עושים בחדר הניתוח..."

מדוע נזכרה ד"ר צ'ן באירוע? משום, כך היא כותבת, שבדיוק פורסם בנושא זה מאמר בכתב העת Academic Medicine שבו הועלתה לדיון מקצועי, סוגיית חשיבותו והצורך לשפר את שלב המעבר שבין הלימודים העיוניים בבית הספר לרפואה לאימון בתקופת הסטאז' וההתמחות. הגם שרבים מבתי הספר לרפואה בארה"ב דורשים שמסיימי הלימודים ישלימו טרום-סטאז' של חודש אחד בבית חולים, מעטים מהם מפרטים את המטלות שיש לבצע במהלך תוכנית האימון הראשונית הזאת.

באחרונה, פאנל מומחים מטעם ההתאגדות האמריקאית של הקולג'ים לרפואה (AAMC) ניסח סדרת מיומנויות שחובה לאמן בהן את בוגרי בתי הספר לרפואה בשלב המעבר, עוד לפני שהם מתחילים את תקופת הסטאז' וההתמחות . מיומניות אלה דורשות ביצוע מבדקים פיזיים למטופל, הכרת מצבי חירום קליניים שונים ורכישת ידע עיוני ומעשי בפרוצדורות שונות.

בסקר באמצעות שאלונים בהשתתפות 300 רופאים-חונכים של סטא'זרים שנעשה באחרונה בארה"ב, הרוב המוחץ הביע דעתו שסטאז'ר חייב לדעת את סדרת הפעולות הרפואיות הבסיסיות כבר מהיום הראשון של תחילת תקופת הסטאז' שלו, ובכלל זה כיצד לתקשר עם האחיות.

נושאים קשורים:  חדשות,  אחיות,  לימודי רפואה,  התמחות,  סטאז',  ארה"ב,  בית חוילם
תגובות