מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופסור רוני גמזו, הצביע בראיון שהעניק למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ושפורסם בסוף השבוע, על מה שכינה שתי ה"מחלות" של מערכת הבריאות הציבורית: התורים הארוכים לניתוחים והשירות הגרוע.
עוד בעניין דומה
"במערכת הציבורית", אמר, "חסר מאוד שירות גרידא. רופאים אומרים לי: 'איזה שירות כבר אפשר לתת (לחולה השוכב) במסדרון?' אני לא מקבל טענה זאת. את המאמץ לקידום השירות יש למקד בהכוונה של האחים והאחיות. קשה יותר לשנות את הרופאים כי הם חיים בתחושה שהם חצי-אלוהים. בחדר הניתוח הם עושים את העבודה היטב, אבל רגע אחרי שיצאו משם הוא שוכחים לדבר עם משפחה שמחכה בחוץ או אפילו סתם לומר שלום".
הוא הוסיף, כי "במהלך השביתה (ב-2011, שנמשכה 158 ימים) היתה התנגשות חזיתית, תחושה של הורדת ידיים, שצריך להכניע את הרופאים. התוצאה: העלייה המכובדת בשכר הרופאים לא הצליחה להביא איתה הכרת תודה, סיפוק או שביעות רצון. למרות התוספות, המענקים והתמריצים, נשארנו עם רופאים מתוסכלים... משרד הבריאות, האוצר ומנהלי בתי החולים תרמו לליבוי אש המריבה... אני למשל שואל את עצמי אם התועלת שהתקבלה מהכנסת שעון הנוכחות היתה שווה את המחיר ששולם במישור של יחסי הרופאים למערכת... אצל חלק משמעותי מרופאי בתי החולים הציבוריים אני מזהה פחות תחושת שליחות ומסירות למען המערכת וזה מדאיג אותי".
על השמועות לפיהן שררו בינו לבין שרת הבריאות יעל גרמן יחסי עבודה עכורים, חילוקי דעות מקצועיים ומאבקי כוח הדדיים, אמר גמזו: "ליעל (גרמן) ולי אישיות דומה וזה יצר מתיחות והתנגשויות". עם זאת, הכחיש בראיון שהיו עימותים בין השניים.
על המשבר בהדסה אמר: "המשבר הכספי הוסתר מהמדינה במשל חודשים ארוכים מתוך ניסיון לפתור אותו לבד, עד שהכול התפרק... כדי לפתור אותו תצטרך המדינה להעביר סכומי כסף גדולים תמורת תהליך התייעלות נרחב ותוך הגברת הפיקוח על בית החולים".
"הפתרון לבעיית התורים", אמר גמזו, הוא "בהפעלת בתי החולים יותר בשעות אחר הצהריים בתגמול ראוי וסביר לכל רופא שמבצע את הניתוחים הללו... אלא שלבתי החולים זה (כרגע) לא משתלם".
על הביטוחים הפרטיים אמר גמזו, כי "זו תעשייה המושתת על פחד. יש ניצול של הפסיכולוגיה של הפחד מפני אסון בריאותי. אנשים קונים את הביטוחים כדי להתגונן, אבל במצבים שהם הכי חוששים מהם, השירותים הנדרשים להם הם אך ורק ציבוריים... שיעור גבוה של ביטוחים פרטיים מייצר שימושים יותר גדולים ברפואה הפרטית, מפתה יותר רופאים לפנות לרפואה פרטית".
"בגלל המחסור במנהלים טובים", הוסיף גמזו, "אני תומך בהגבלת תקופת כהונתם של מנהלי בתי החולים (לסדר גודל של עשור, ד.א.) בשילוב רוטציה ואחר כך לאפשר המשכיות ניהול לאותו מנהל בתפקידים אחרים. קדנציה ללא רוטציה תביא לחיסול דור המנהלים העתידי ברפואה".