דעות

הפסח העצוב של עובדי בית החולים "הדסה"

השנה לא נערכה הרמת הכוסית המסורתית לרגל חג הפסח ב"הדסה עין כרם". אין לכבוד מה

השנה לא נערכה הרמת הכוסית המסורתית לרגל חג הפסח ב"הדסה עין כרם", אין לכבוד מה. עובדי המינהל והמשק, העובדים הפרא-רפואיים, האחיות והאחים, הרופאות והרופאים לא התקבצו בחדר האוכל ולא שמעו דברי שירה וברכה חמים. לא הורמה כוסית לברך על מסירותו של הצוות שלא נטש את משמרתו הקשה למרות שמשכורתנו לא שולמה. חלקנו אף זכה לתלושי שכר שליליים, המעידים על כוונה אבסורדית של הריבון, שנשלם על הזכות לשרת לילות כימים, חגים ושבתות, את ציבור החולים הירושלמי.

לא נרים כוסית לכבוד הניסיון הזדוני להרוס את המוסד הרפואי המפואר ביותר בארץ, האחראי ליותר מ-40% מהמחקר הרפואי במדינת ישראל כולה, שהיה ועודנו בית הספר למנהלי המחלקות בכל בתי החולים, שמצוינותו הקלינית ושמו הולכים לפניו בכל העולם. בית ספר לרפואה המכשיר חלק משמעותי מפרחי הרפואה ובלעדית את עתודת הרפואה הצבאית.

"אנו לוקחים את גורלנו בידנו. יחד נחצה את ים האטימות הפקידותית, נעבור במדבר האיוולת ונמשיך חדורי אמונה"

"הדסה" הוא מפעל אדיר, שנוסד בחזונה של הנרייטה סולד, אשה ציונית שכאבה את העוני והחולי בארץ ישראל לפני מאה שנה והקימה ממש יש מאין, ובנדבנותן של נשות הדסה, את כל תשתית הרפואה בארץ הזאת מצפת ועד באר שבע. לא נרים כוסים לכך שמפעל זה אינו זוכה לתודה ולהוקרה שלהם הוא ראוי אלא מועלה על מוקד ה"מגיע לי" הישראלי.

אולי נעלה על נס את העובדה שמוסד חיוני המעניק שירות רפואי ציבורי מוכנע לחוקי רגולציה דרקוניים כמוסד ציבורי ולא זוכה לתמיכה כשאר בתי החולים בשל הבעלות הפרטית? זהו אבסורד מתמשך שהביא את הנהלת הדסה בסופו של יום, בעידודו המלא של משרד האוצר, לפנות להליך כוחני והרסני ביותר של הקפאת הליכים, שמטרתו האחת היא לנהל משא ומתן כשאקדח מכוון לרקתם של העובדים, הנושים העיקריים של בית החולים.

אותם מטפלים שהוגדרו בבית המשפט "ספק חיוני" ומתנהל נגדם מסע הכפשה חסר תקדים, בצד פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, ממשיכים מתוך אחריות להעניק טיפול מסור. המפתח לפתרון המשבר ולשיקום חורבן ההקפאה נתון רק בידי אותו צוות רפואי מעולה ובלתי ניתן להחלפה - במדינה שבה קיים מחסור בולט ברופאים ובאחיות. אי אפשר בלעדיו.

לא נרים כוסית לכבודה של ממשלת ישראל, שלא בנתה ולו בית חולים ציבורי אחד בירושלים רבתי ונסמכת על פילנתרופיה שאותה היא אינה מוקירה. ממשלה המצמצמת שנה אחר שנה את אחריותה כלפי אזרחי המדינה בנושאי ליבה, וממשיכה להפריט שירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. ממשלת מדינת תל אביב, שפקידיה גוררים רגליים במכוון חודשים רבים ופוגעים אנושות במעסיק השני בגודלו בירושלים רבתי, אבן שואבת כמעט יחידה לצעירים. קל לזרוע חורבן והרס, קשה ויקר עשרות מונים לבנות ולתקן.

מערכת הבריאות במדינת ישראל קורסת ושר האוצר וראש הממשלה לא נחלצים למצוא פתרון למוסד שממשלות נאורות חפצות בשכמותו. הם בטוחים שעובדי המוסד צריכים לממן מכיסם את מדיניות החסר של משרד הבריאות. אבל הצוות הרפואי בהדסה, שרואה יום וליל את הלבן בעיניים של המוות והסבל האנושי, שיודע להתמודד עם פיגועי טרור, דימום קשה ומחלות סופניות, מוכה, חבול ומושפל ככל שיהיה, לא נבהל ולא נשבר. לא מממשלה שאינה לוקחת אחריות ולא מהנהלה עם ראיה כלכלית שעדיין לא הפנימה שבלעדינו אין הדסה.

"לא נרים כוסית לכבוד הניסיון הזדוני להרוס את המוסד הרפואי המפואר ביותר בארץ, האחראי ליותר מ-40% מהמחקר הרפואי"

אנחנו לוקחים את גורלנו בידנו. יחד נחצה את ים האטימות הפקידותית, נעבור במדבר האיוולת ונמשיך חדורי אמונה בצדקת דרכנו הרפואית האחראית, הראויה והחומלת, לשאת עיננו לתמונתה של הנרייטה סולד ולהבטיח לה ולנו, שלא ניתן ליהלום שבכתר הרפואה הישראלית ליפול.

* המאמר פורסם לראשונה באתר Ynet

נושאים קשורים:  דעות,  רפואה ציבורית,  המשבר ב"הדסה",  פסח,  הנרייטה סולד
תגובות
 
עדו
17.04.2014, 16:35

כואב את כאבה של הכותבת על המצב העגום שלה ושל חבריה לעבודה אך מקווה שבקרוב
תורם כוסית ותושמענה ברכות לכבוד חנוכת בית חולים עירוני ממשלתי במקומה של הדסה
שיתן מענה הולם לצרכים הרפואיים האישפוזיים של האוכלוסיה הירושלמית בהשלמה למרכז הרפואי שערי צדק ומימדיו המציאותיים והמוקטנים יאפשרו תקציב שימנע הקלעות לגרעון עתידי.
הכותבת ודאי מודעת לקיומם ולתפקודם של מרכזים רפואיים גדולים מאד בגוש דן ובחיפה
המסונפים לבתי הספר לרפואה המצוינים בתל אביב ובחיפה ולמחקר הרפואי במוסדות אלה.
אזרחי ישראל זכו להתברך במספר בתי ספר לרפואה מצוינים במדינתנו ולא עוד בית ספר אחד ויחיד .
נראה שהמציאות מבהירה לכולנו את המצב האמיתי : הדסה איננה בלעדית במחקר הרפואי ובהוראת הרפואה ומקצועות הרפואה.
מומלץ לאפשר לנשות הדסה הנהדרות ליסד ולהפעיל בית חולים פרטי בירושלים שיאפשר
לרופאים הירושלמיים להעניק שר"פ .

דר. אמי שופמן
18.04.2014, 14:07

דברים כדורבנות. למרות שאני מוצאי ממשרד הבריאות אני קובע שאין תחליף להדסה

לא ברמה הקלינית ,לא ברמה המחקרית ולא ברמה האקדמית.

משרד האוצר והבריאות חייבים להתעשת ולהזרים תקציבים למוסד כי צריכה להיות להם

אחריות למליון וחצי אזרחים הזקוקים לבית חולים זה. שנים רבות משרדי ממשלה הללו

לא השקיעו שקל בהדסה. כואב את כאבכם.מקווה שבקרוב גם אתם תשתחררו מהפרעונים- הצפעונים שמסביבינו

ד"ר צדיק
20.04.2014, 16:25

הדסה כבודה במקומה.
הבעיה אליה נקלע המוסד מסיבות שונות היא כלכלית ביסודה.
כל עוד הייתה הדסה עצמאית כלכלית עשתה ככל העולה על רוחה ללא מתן דין וחשבון לאף אחד.
רופאי הדסה זכו לתנאים חריגים לעומת יתר הרופאים בארץ מה שאיפשר השגים אקדמיים מחד ושחיתות הדרגים הגבוהים מאידך.
לא צריך לחזור על ממצאי חגיגת השר"פ.
ברגע בו הדסה רוצה ליהנות כמו כל בתי החולים בארץ מחסות המדינה במישור הכלכלי עליה לקבל גם את הכללים בהם פועלים יתר בתי החולים.
הדרישה לקבלת הטוב בהשתייכות למערכת הציבורית אבל ללא כל מחויבות לכללים במערכת הציבורית ובראשם בקרה חיצונית, היא פסולה שגויה ולא לגיטימית.
רופאי הדסה הרוצים להיות כמו כולנו צריכים לדעת כי הם יצטרכו לרדת אלינו כי אנחנו לא נוכל לעלות אליהם.
ומילה אחרונה לרופאי הדסה : לא שמעתי מילת חשבון נפש אחת על שערורית השר"פ בהדסה.
כל עוד לא יכירו רופאי הדסה בשחיתות המוסרית הכלכלית ואף בעברות על חוקי העבודה לא יוכלו לבקש אמפתיה מרופאי השפלה.
למה רופא צריך להרוויח 4 מליון שקל בשנה מחולים ? המשכורת לא מספיקה ?