דעות

הפתרון היחיד ל"הדסה" - הלאמה ובנייה מחדש

כל זמן שלא יחול מהפך של ממש במאזן האימה שבין התבצרות העובדים בעמדותיהם לבין ההנהלה המוברגת לכסא, המוסד המפואר הזה הוא בור ללא תחתית. הפתרון היחיד הוא הלאמה.

זרם איתן וקבוע של תרומות ארגון "נשות הדסה" איפשר למרכז הרפואי להתנהל כאי של שפע בתוך הים הגועש של מערכת הבריאות בישראל. החל מ-2008, זרם התרומות הצטמק, אולם הנהלת הדסה לא שינתה את דרך הניהול ולא את מבנה התקציב. ההוצאות לא קטנו וההכנסות לא גדלו. הגרעון התפעולי ,שהיה שם בכל השנים וכוסה ע"י התרומות, החל להצטבר בקצב של קרוב ל-300 מיליון ₪ לשנה. חברי הדירקטוריון של הדסה נהנו מאירוח נאה בישיבות, בילו בנסיעות לארה"ב למפגשים עם נשות הדסה ונרדמו בשמירה, במוסד עליו היו אמורים לפקח. המשבר פרץ החוצה רק לאחר שהגרעון המצטבר עלה על 1.5 מיליארד ש"ח.

"ההצהרות כי 80% מרופאי הדסה ימצאו בנקל תעסוקה חלופית מעידות עד כמה אוויר ההרים של ירושלים משפיע על ראיית המציאות"

באנליזה "פוסט מורטם" מסתבר, כי חלק ניכר מהחוב הוא לעובדים. כלומר, הנהלת הדסה לא העבירה כספים לקרנות השתלמות, לפנסיה ולפיצויים. לכאורה ,זו עבירה פלילית. כיצד העובדים לא ידעו על החוב המצטבר זו שאלה שעד כה לא ניתנה לה תשובה ברורה. הרי הקרנות השונות היו אמורות להודיע לעובדים כי הפקדות אינן מתקבלות. משכורות לא שולמו או שולמו בחלקן ובאיחור, ספקים לא קבלו תשלום. האם עוכבו גם שכר ופנסיה למנהלים? תמהני.

בחודשים שחלפו מאז שהבור התקציבי הענק נחשף לאור השמש, ההנהלה והעובדים השחיתו זמן על מאבקי כוח מבלי שננקטו צעדים של ממש לשיקום בית החולים. הגרעון השוטף לא רק שלא הוקטן אלא הוא ממשיך לגדול.

המצוינות הרפואית והמחקרית של הדסה נקנתה במשך השנים במחיר גבוה מאוד. יחסית למקובל בבתי חולים אוניברסיטאיים בישראל, בהדסה יש עודף עצום בכוח אדם, בעיקר רפואי ומנהלי, משכורות גבוהות בעשרות אחוזים והכנסות נוספות רבות, ללא בקרה. עד היום, עובדי הדסה, במיוחד הרופאים, לא הפנימו את הסכנה לפרנסתם ואינם מוכנים לוויתורים הנדרשים בשכר ובתנאי עבודה. הצהרות שנזרקו לחלל האוויר, כי 80% מרופאי הדסה ימצאו בנקל תעסוקה חלופית מעידות עד כמה אוויר ההרים של ירושלים משפיע על ראיית המציאות.

בית חולים איננו מפעל שאפשר לפרק ולהשבית ולאחר מכן לבנות מחדש. השבתת בית החולים תהיה אסון בריאותי לתושבי ירושלים

ההנהלה מצדה לא פירסמה עד כה תוכנית הבראה ריאלית וכל מה שנשמע ממנה הוא דרישה ממשרד האוצר להזרים כסף. הליכה על פי תהום היא לעתים מדיניות נועזת, אך לרוב היא חסרת אחריות. אם בית החולים יגיע לפירוק, ספק אם ניתן יהיה לאסוף את השברים. פיצול הדסה לשני בתי חולים או רכישתו על ידי אחת מקופות החולים תשים קץ למצוינות של הדסה, הרפואית והאקדמית.

בית חולים איננו מפעל שאפשר לפרק ולהשבית ולאחר מכן לבנות מחדש. השבתת בית החולים תהיה אסון בריאותי לתושבי ירושלים.

המעיין של ארגון נשות הדסה אינו מסוגל להגביר משמעותית את הזרמת הכספים. הזרמת כסף מאוצר המדינה להנהלה הנוכחית של הדסה היא בזבוז בלתי אחראי של כספי ציבור. כל זמן שלא יחול מהפך של ממש במאזן האימה שבין התבצרות העובדים בעמדותיהם לבין ההנהלה המוברגת לכסא, המוסד המפואר הזה הוא בור ללא תחתית. הפתרון היחיד הריאלי הוא שהמדינה תקבל אחריות לחוב של הדסה, ותקח לידיה את ניהול המרכז הרפואי בסמכויות המקובלות לגבי כונס נכסים. פירושו המעשי של משפט זה הוא שיש להלאים את הדסה, לבנות אותה מחדש על בסיס כלכלי-חברתי המתאים לדפוס הישראלי ולכיס הציבורי - ואז אולי ניתן יהיה להחזיר את המושכות להנהלה חדשה.

כיון שעובדי הדסה ורופאיה אינם עובדי מדינה, תיאגוד בית החולים בעתיד לא ידרוש מהפכים ולא ילווה במלחמות. כל יום שבו המדינה מניחה להדסה לדמם עולה המון כסף, עולה בבריאות של חולים ומערים קשיים גדלים והולכים על תהליך השיקום.

נושאים קשורים:  דעות,  משרד הבריאות,  משרד האוצר,  המשבר ב"הדסה",  קופת חולים,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
 
א.ב
08.04.2014, 14:59

פרו"פ רביד ידידי

כך אמרתי עוד לפני שנתיים והעצוב הוא שגם הניהול החדש לא מוביל לשום מקום.

עדו
10.04.2014, 23:12

חשפת את האמת במערומיה.
נגמר הסוס להדסה .
על השוקדים למציאת פתרון למשבר הדסה ללמוד היטב ולהפנים את מאמרו זה של הפרופ' מרדכי רביד. עליהם גם להכיר במציאות שכיום פועלים מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים בישראל גדולים
מהדסה בהיקף פעולתם האישפוזית , האקדמית מחקרית וההוראתית ולמעשה להדסה אבדה
"הבכורה" שזכתה לה בעבר על משקל פירוש רש"י לפסוק "נח איש צדיק בדורותיו" ובנתונים העכשויים העיר ירושלים זקוקה רק לבית חולים עירוני ממשלתי שישא בעול הרפואה האישפוזית
העירונית בלבד,ורק על בסיס מערכת הרפואה הציבורית,לצידו של המרכז הרפואי שערי צדק.

עדנה קוט
21.04.2014, 09:47

די כואב הלב על המשבר בהדסה שם למדנו רפואה דומני שגם חברי מוטי רביד. כל מילה שכתב פרופ' רביד יש בה מן התבונה והתבוננות למתרחש בהדסה לאורך השנים. לצערי הצטיינו כמה מבכיריה ביהירות לא רגילה. דבר השתבטא לדוגמה בחוסר נכונות לקלוט רופאים עולים בעלייה הגדולה הלא ציונית, הפרגמטית בשנות התשעים ממה היה ברית המועצות ."זו הורדת רמה אקדמאית "נאמר לי כאשר עשיתי מאמצים מרובים להשיג מלגות לרופאים העולים שהוכיחו עצמם לאורך השנים. זו אחת מהתבטאויות. אופייניות לרגש ההתנשאות שהיה קיים בין רופאי הדסה גם בין מיטב חברי. מאידך ,חייב היום להיות פתרון מהיר אך לאורך זמן שישביע את רצונן של נשות הדסה בחלקו ,את הרופאים שהכנסותיהם לא דמו להכנסות חבריהם בשפלה ובעיקר את העובדים שסבלו יותר מכולם מהמחסור והוסיפו לטפל ולדאוג לחולה..
אינני יודעת אם המילה הלאמה תגביר את התרומות בארה"ב קרוב לוודאי שתחסל אותן אבל גישה ציבורית רצינית עם ויתורים עצומים תהיה כנראה מנת חלקם של רופאי ועובדי הדסה. הממשלה , משמע האוצר נקראת לתמוך תמורת הסכמים שיהיו בביקורת וייושמו .
הגישה שהייתה מקובלת שהרפואה בהדסה עולה על זו של השפלה מזמן שבקה. יש מחלקות ויש רופאים בהדסה ובמרכזים שונים העושים מלאכתם נאמנה וראויים לשבח ולהתייעצות ישנם מצויינים בהדסה וגם במקומות אחרים. וכבר מזמן גויסו מנהלים מן השפלה לנהל מחלקות בהדסה. ההפך היה מקובל מזמן.. יהיה מקום כנראה להפריד בין ביה"ס לרפואה (אוניברסיטה ים) ובית החולים שישוקם ורצוי מהר לטובת אוכלוסיית ירושלים..
עדנה קוט