ועדה ציבורית: הוצאת תעודת זהות תחייב החלטה אם לתרום איברים

הוועדה הציבורית לקידום תרומת איברים מן המת בישראל – המשמשת כוועדה מייעצת לשרת הבריאות – הגישה אתמול (יום ג') את מסקנותיה. בראש הוועדה עמדה פרופסור דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בהדסה.

סדרת ההמלצות, ציינה הוועדה במסמך שהוגש לשרת הבריאות יעל גרמן, נגזרות ממטרת-העל שהציבה: הגדלת שיעור ההסכמה של משפחות לתרום מאיברי יקיריהם - משיעור של 56% לשיעור הסכמה של 80%-75%.

הוועדה הדגישה עוד, כי יש להביא לשינוי בדפוסי החשיבה של אוכלוסיות שונות לנושא הזה, להסיר חסמים ולהגדיל את מודעות הציבור לחשיבות תרומת האיברים. בין היתר, באמצעות הסברה במערכת החינוך, בצבא ובמקומות העבודה.

ואלו עיקרי ההמלצות:

1) צמצום שורת חסמים וגורמים מעכבים לחתימה על נכונות לתרומת איברים:

א. הפחתת תופעת חוסר האמון במערכת הבריאות והרפואה על ידי שני מהלכים במקביל: הסברה לציבור הרחב את שיטת אבחון המוות המוחי בארץ (שהיא המחמירה בעולם), יחד עם הגדלת השקיפות ביחס לבקרה ופיקוח על הליכים בפועל של קביעת המוות המוחי ושל הקצאת האיברים לפי קריטריונים קבועים ומפוקחים.

ב. הפחתת העמימות ביחס לעמדת ההלכה בנוגע לתרומת איברים מן המת וגיוס רבנים ומובילי דעת קהל בממסד הדתי, התומכים מבחינה הלכתית בעקרון המוות המוחי-נשימתי: ליווי וסיוע על ידי רבנים בפועל מול משפחות המעוניינות בכך בזמן אמת. חידוד עמדת הרבנות הראשית לישראל, המתירה השתלת איברים בתנאים מתאימים לאחר מוות מוחי-נשימתי

ג. הצפת סוגיות רגישויות של מצוות הצלת חיים, אל מול חסמים רגשיים הנובעים מהשאיפה לשלמות הגופה וחזון תחיית המתים.

2) חיזוק מערך ההסברה לחשיבות תרומת האיברים מן המת

א. מסעות הסברה תקשורתיים, לפי תכנית אסטרטגית ייעודית, למגזרי אוכלוסיה שונים, לשם הגברת המודעות והעמקת הידע לחשיבות תרומת האיברים. וזאת לשם בניית האמון במערכת הרפואית, להסרת חסמים דתיים/הלכתיים ולצמצום חסמים רגשיים.

ב. גיוס ארגונים ממשלתיים ציבוריים, רשויות מוניציפאליות וקופות החולים לפעולות ההסברה ולחתימה על כרטיס תרומת האיברים.

ג. שילוב הנושא כפעילות חובה בתוכנית הלימודים במערכת החינוך ובמערך ההדרכה של תנועות הנוער והצבא.

3) שינויי חקיקה, כך שהציבור יתבקש להשיב על שאלה בצמתים שונים ביום-יום: בכל הנפקה או חידוש של תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה, וככל הנראה, בתעודות נוספות המונפקות לאזרחים מעת לעת.

א. הוועדה המליצה לשרה כי בחוק ההשתלות תיחקק חובת הצגת שאלת הנכונות לתרום איברים, וכי מבחינה טכנית, כל מי שנדרש לאחת התעודות (זהות, דרכון, רישיון נהיגה), יהיה חייב להתייחס לשאלת נכונותו לתרום איבריו.

ב. ביטול התמריץ השלילי הקיים כיום בחוק ההשתלות (סעיף 9 ב', 4 א') המאפשר שלא לחתום על כרטיס תרומת איברים, למי שמסתמך על בן משפחתו מדרגה ראשונה, אשר כבר חתום על כרטיס שכזה. זאת כדי לזכות בקדימות בתור להשתלת איברים.

שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה בהקשר לדו"ח הוועדה: "בארץ, כמו בעולם, אנו מתלבטים בקשיים ערכיים, משפטיים ואתיים בתחום השתלות האיברים מן המת. הוועדה, שייצגה את מגזריה השונים של החברה בישראל, הונחתה ללמוד את הסוגיות הקשורות בנושא בארץ ובעולם, לבחון את החוק וההלכה הישראלית בפועל, ולהציע פתרונות לקידום היקף תרומת האיברים בארץ. והכול, ברגישות ובשכל ובתוך התחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם".

יו"ר הועדה, פרופסור בן יהודה, הדגישה: "הבשורה העיקרית היוצאת מהוועדה היא חיוב אזרחי ישראל לתת דעתם לשאלה: האם מסכימים לתרום את איבריהם לאחר מותם, בעת מפגשים עם רשויות המדינה. יש מספר מודלים להסכמה לתרומת איברים מן המת. ניתן לסכם אותם: מודל אחד שבו יש הנחה שכל נפטר המתאים לתרומת איברים, מוכן לתרום את אבריו, אלא אם אמר אחרת בחייו; והמודל השני - שרק מי שהביע הסכמה עוד בחייו ניתן להתרים את אבריו לאחר מותו. בשני המודלים מקובל בעולם לשאול את הסכמת המשפחה, שהרי לא יתכן שהמערכת הרפואית תיקח איבר מנפטר בניגוד לרצון משפחתו גם אם הוא עצמו הסכים לכך בחייו, ובוודאי שלא ניתן לעשות כך במקרה שכלל לא הביע דעתו על כך.

"המצב בארץ היום הוא שבכל מקרה של נפטר, המתאים להתרמת איברים, בין אם חתם על כרטיס 'אדי' והביע הסכמתו, ובין אם לא - פונים לקבל את הסכמת המשפחה. מצב זה למעשה מייתר את הצורך לבחור בין שני המודלים, שכן בסופו של דבר, תרומת האיברים מן המת תתרחש רק אם המשפחה תסכים להליך הנדרש. המשפחה של הנפטר, במצב של מוות מוחי-נשימתי, נמצאת במצב של בלבול, וברוב המקרים זוהי החשיפה הראשונה שלהם לנושא הזה. הדבר מקשה מאוד על תהליך קבלת ההחלטות. מכאן חשבנו שהמאמץ העיקרי צריך להיות בחינוך האוכלוסייה שייעשה הרבה לפני המפגש הקריטי עם הצורך לקבל החלטה קשה. דבר זה צריך להיעשות על ידי הגברת המודעות לנושא, ואחת הדרכים החשובות היא להפגיש כל אחד מאזרחי ישראל עם הנושא הזה בצמתים שונים בחייו - בין השאר בעת חידוש רישיונות ותעודות ממשלתיות שונות".

בעקבות הגשת המלצות הועדה, יגבש משרד הבריאות בתקופה הקרובה הצעת תיקון לחוק תרומות האיברים מן המת ושורת הפעילויות שייעשו לקידום הנושא.

בנוסף לפרופסור בן-יהודה היו חברים בוועדה: פרופסור אברהם שטיינברג, מנהל המחלקה לאתיקה רפואית בשערי צדק; פרופסור דוד הד מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית; ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א; ד"ר רותי רחמימוב מנהלת מרפאת טרום השתלה ב מרכז הרפואי בילינסון-רבין. רכזת הוועדה היתה ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות.