דעות

העובדות האמיתיות לגבי סרטן שד בנשים צעירות

בתוכנית "עובדה" נרשם בלבול מוחלט, מביש, בין התייחסות צוות מקצועי לסימפטומים לבין הצורך בתוכנית סריקה בנשים צעירות, שהוכחה כלא יעילה

כתבה בתוכנית "עובדה" ששודרה לפני כמה ימים עסקה בנושא סרטן שד בצעירות. המסר המרכזי שעלה מן התוכנית הוא, כי המדינה מקיימת "קשר של שתיקה" ומעדיפה לא להקצות משאבים לגלוי סרטן שד בנשים צעירות - מטעמי חיסכון ועלות.

"עובדות שאין עליהן מחלוקת לא התאימו לאג'נדה של 'עובדה'. זו נקבעה מראש תוך שימוש במשפטים כמו 'לא סופרים אותן' ו'קשר שתיקה'"

אין איש שיכול להישאר אדיש לסרטן שד הפוגע באשה צעירה, ומטבע הדברים מקרים אלו נחקקים בזיכרון. זהו מצב המהווה אתגר גדול  - לא רק בגלל הידע המצומצם שיש בתחום, אלא בעיקר מאחר שסרטן שד באשה צעירה מתרחש בתקופה הכי פעילה של האשה מבחינת חיי-זוגיות, חיי משפחה וסוגיות פריון. אלה גם בדרך כלל השנים החשובות ביותר מבחינה מקצועית לבניית קריירה. לפיכך, מעבר להשלכות הקיימות אצל כל אשה עם אבחנה חדשה של סרטן שד, אצל נשים צעירות המצב מורכב יותר ובהחלט דורש ומחייב טיפול ומעורבות מולטי-דיסיפלינרית של הצוות המטפל.

לקריאה נוספת: "כעס בקהילת האונקולוגים בעקבות כתבה על סרטן שד בנשים צעירות"

הנושא זוכה להתייחסות מיוחדת הן בארץ והן בעולם. לראייה, במרכז הרפואי "שיבא" פועל כבר קרוב לשנתיים שירות סרטן שד בצעירות, שבראשו עומדת ד"ר שני פאלוך-שמעון. השירות מעניק ביטוי לאותם צרכים מיוחדים של נשים צעירות ומקדם מחקר קליני ומעבדתי בשיתוף פעולה עם המרכזים המובילים בעולם.

בנוסף ובמקביל, בנובמבר הקרוב ייערך בישראל כינוס בינלאומי בנושא סרטן שד בצעירות. לכינוס זה יגיעו מיטב המומחים בעולם. יש לי הכבוד להיות אחת מנשיאות הכינוס (עליו אנו עובדים כבר שנתיים). הכינוס הראשון שנערך בדבלין נחל הצלחה, בין השאר תודות לתרומת אנשי המקצוע מישראל.

"נושא הסריקה נבדק בארצות רבות בעולם והמסקנה הגורפת היא, שממוגרפיה לא תורמת לשיפור תוחלת החיים בקרב החולות"

בדיון בנושא סרטן השד בנשים צעירות חשוב לזכור מספר עובדות מהותיות:

1. נכון להיום, אין כלי שהוכח כיעיל לשמש ככלי סקר לגילוי מוקדם לסרטן שד בנשים צעירות (דוגמת ממוגרפיה לנשים מעל גיל 50) ואין אמצעים מוכחים להפחתת סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר לנשים בסיכון רגיל ללא סיפור משפחתי של סרטן שד.

2. ההיארעות של סרטן שד בנשים צעירות, מתחת לגיל 50, לא השתנתה מהותית בשנים האחרונות בארץ. היא בודאי לא נמצאת בעלייה.

3. סרטן שד בגיל צעיר הוא אמנם נדיר, אך הוא גורם תמותה חשוב באוכלוסייה הכללית ולכן יש להתייחס ברצינות לאשה המגיעה לרופא עם תלונה של גוש או דלקת בשד, גם כאשר הופעת הגוש והדלקת מופיעים סביב לידה או הנקה.

עובדות אלו, שעליהן אין מחלוקת לא התאימו לאג'נדה של "עובדה". זו נקבעה מראש תוך שימוש במשפטים כמו "לא סופרים אותן" ו"קשר שתיקה".

דוגמא מקוממת במיוחד היתה הניסיון לראיין את ד"ר פאלוך-שמעון. כשהוברר לתחקירנית שהיא מתכוונת לדבר על נתונים ועובדות בניגוד ל"תחושות ואמונות", מערכת התוכנית בחרה להתעלם מדבריה, ככל הנראה כי הדבר לא שירת את האג'נדה שלה.

בתוכנית היה בלבול מוחלט, מביש, בין התייחסות צוות מקצועי לסימפטומים (גוש בשד) לבין הצורך בתוכנית סריקה בנשים צעירות. נושא הסריקה נבדק בארצות רבות בעולם והמסקנה הגורפת היא, שממוגרפיה לא תורמת לשיפור תוחלת החיים בקרב החולות, ועל כן אין אף מדינה שיש בה תוכנית סריקה לאומית מתחת לגיל 50.

"עד היום הייתי תמימה לחשוב שיושרה עיתונאית היא תכונה בסיסית של כל עיתונאי, לא רק סיסמה. התבדיתי"

בכתבה לא נעשה נסיון לראיון מקצועי וראוי עם מי שזה כל עיסוקו (אפידמיולוג למשל), ובמקום זה הוקלט פרופ' גד רנרט במצלמה נסתרת, במחשכים, על ידי קבוצת חולות צעירות אשר כאבו את תלאות גילוי מחלתן בעוד הוא מתייחס לנתונים (או היעדר הנתונים) על יעילות בדיקות סקר בנשים צעירות.

כדי להתאים לאג'נדה שהוגדרה מראש, נערך ראיון מסודר, (לא עם מצלמה נסתרת) עם אשת מקצוע שהביעה את "תחושותיה ואמונותיה" בנושא "המגפה". תחושות? סליחה?! איפה הנתונים? העובדות שהוצגו, לפיהן "30% מהמאובחנות מתחת לגיל 50" פשוט חטאו לאמת, לא ברור כלל מהיכן נלקחו הנתונים הללו. לפי רישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, שיעור הנשים החולות בסרטן שד בישראל מתחת לגיל 50 עומד על בין 24% ל-25%, ושיעור זה נמצא בירידה.

מאחר ובתוכנית ולא היתה יד מקצועית ומכוונת, הרי נושא ההתייחסות לסימפטומים נשאב לאווירת העליהום הכללית של ”לא סופרים אותן". זהו נושא חשוב שבו ניתן לעשות יותר – בעיקר הגברת המודעות בקרב צוותים רפואיים (נכון, לא רק בנשים צעירות) לצורך להתייחס לכל ממצא בשד. נושא זה נדון בפורומים שונים, כולל בוועדה למעמד האשה של הכנסת, אשר קיימה דיון בנושא ובמועצות הלאומיות הרלוונטיות המייעצות למשרד הבריאות.

את המקום שבו יכלה התוכנית לתרום - נושא המניעה - היא פיספסה לחלוטין. ייתכן כי נושא זה לא משרת אג'נדה ורייטינג וכנראה שעל כן לא היתה אליו התייחסות. במקום להפנות אצבע מאשימה לרשויות ש"לא סופרות את הנשים", היה ראוי לנצל את התוכנית כדי להעלות לסדר היום את נושא גורמי הסיכון והמניעה.

אלכוהול, לדוגמא, הוא פצצה מתקתקת שבוחרים להתעלם ממנה. גורם נוסף שאין להפריז בחשיבותו הוא קריאה לפנות לייעוץ גנטי, מכיוון שיש עדיין כמה אלפי נשאיות גן הנמצאות בסיכון עצום לסרטן שד, שלא מודעות לכך. ועוד.

עד היום הייתי תמימה לחשוב שיושרה עיתונאית היא תכונה בסיסית של כל עיתונאי, לא רק סיסמה. התבדיתי. כמה עצוב.

נושאים קשורים:  דעות,  ממוגרפיה,  שיעורי תמותה,  סרטן השד,  בדיקת סקר,  רישום סרטן,  המרכז הרפואי "שיבא"
תגובות
 
ד"ר רותי לאופר
18.03.2014, 19:32

התכנית היתה מגמתית לחלוטין, למרות שניסתרת ממני מגמתה.
לא צויין שסרטן שד בנשים לפני גיל 40 מהוה כ 7% מסרטני השד.
לא צויין שנשים בסיכון מוגבר מופנות למעקב משנות ה20 (המאוחרות) לחייהן במרפאות דוגמאת זו שהוזכרה בדבריה של פרופ. קאופמן ודוגמאת מרפאת השד שבניהולי במכבי.
לא צויין ההבדל בין בירור ממצא או תלונה לבין בדיקות סקר.
לא צויין שבכל מקום אפשרי מודגש שעל נשים בכל גיל לפנות לרופא מומחה עם כל שינוי בשדיהן.
כבר ראינו כתבות מסוג זה דוגמאת הכתבה של רינה מצליח על תרופת הפלא של ח.א , שהשימוש בה נאסר (באיחור) על ידי משרד הבריאות.
יש לדרוש כתבה מתקנת, שתיתנצל בפני הנשים על בהלת השווא שהיא גרמה ובפני הקהילה הרפואית על ההאשמה ב"קשר הסתרה".

מיטל
19.03.2014, 21:13

רופאות יקרות על מה נפגעתן הן עבודתכן היא קודש . הכתבה אכן זיעזעה ואכן יצרה מודעות הן לכך ייחלתן. אבל בל נישכח
1 . שרת הבריאות התחייבה לתקנות בנושא רפואת השד אצל צעירות ובעלות מרקם שד צפוף ותקנות איין - לזה קוראים קשר שתיקה
2 . רופאים לא מיידעים בתקנה את המטופלות על היותן בעלות מרקם שד צפוף ושהן חייבות בבדיקה משלימה - לזה קוראים קשר שתיקה .
3 . לפני כשנה יצאה כתבה על 20 נשים ויותר שפוספסו בבדיקות ממוגרפיה בבאר שבע האם פורסמו תוצאות וועדת החקירה - לזה קוראים קשר שתיקה
4 . תורים לביקות גנטיות ( אם מחליטים לאשר בכלל ) הם לשנה ויותר רק - 6,000 נשאיות ידועות היום מתוך 70,000 שקיימות - לזה קוראים קשר שתיקה
אם מצאתן צורך להתגונן אז וודאי שיש בעיה - בבקשה אל תשתקו

צבי
11.04.2014, 07:56

- לא ברור מדוע הפנייה היא דווקא בלשון נקבה. יש (עדיין) כירורגים לא פחות מאשר כירורגיות.

- אין לי מושג על איזה קשר שתיקה את מדברת. החלטת לבחור "מוטיב" שהוא לא רלוונטי בתקווה שאם תחזרי עליו מספיק פעמים זה ישכנע

- סעיף 2 שלך סותר את סעיף 1 (אם אין תקנה לדברייך, איך רופאים אמורים לידע לגביה).

- "פספוס" ממצא חיובי בבדיקה הוא לאו דווקא דבר חריג. הדבר תלוי ברגישות (sensetivity) של הבדיקה. לאף בדיקה אין רגישות של 100% ולכן תמיד יהיו פספוסים. כמדובר במחלה שאינה נדירה במיוחד (כגון סרטן שד) זה לא מפתיע שיהיו מקרים שיתגלו באיחור.

- לא כל כתבה בעיתון דורשת "ועדת חקירה" (מונח די בומבסטי).

- תור לבדיקה גנטית של שנה, מתוך אילוצי המערכת, אינו דבר בעייתי כשלעצמו. סרטן לא מתפתח מהיום למחר. אם מישהי מחליטה לעשות בדיקרה גנטית על סמך היסטוריה משפחתית (ולא על סמך סימפטומים או ממצא חיובי בבדיקה אחרת), לא יקרה שום אסון אם תמתין שנה ויותר.

ודבר אחרון בנוגע לשתיקה. במקום לזרוק סתם דברים לאוויר, חז"ל אמרו שסייג לחכמה שתיקה.

דוקטורית
21.03.2014, 16:27

מניסיון אישי הכן קיימת בעיה של סקירת הנשים הצעירות. לפי הנחיות קליניות, יש חהתחיל סקירה בגיל שהוא 10 שנים מתחת לגיל גילוי אצל אמה או אחותה של הנבדקת אך הכלים שעומדים לרשות הרופא הם ממוגרפיה שהיא ממש לא רגישה בבגיל הצעיר ואולטראסאונד. על מנת לקבל אישור לmri שהוכח כיעיל צריך חהיות נשאית של brca.
אני חושבת שהגיע זמן להרחיב את הקרטריונים לmri.

עדו
22.03.2014, 13:43

מדוע לא תוצע לצעירות כריתת שדיים מניעתית ?!

גל
23.03.2014, 11:09

קופות החולים חוסכות על גבם של אנשים - מדוע שלא לעשות MRI כאשר יש חשש? מדוע לצמצם את כמות הבדיקות כולל בדיקות דם כאשר יש חשד ולו קל שבקלים. סטטיסטיקה זה דבר אחד וכל מקרה הוא מקרה פרטי שהסטטיסטיקה לא מעניינת אותו.
חומר למחשבה לכל קהילת הרופאים.

צבי
11.04.2014, 07:46

שני דברים

1. כאשר קובעים מדיניות מסתמכים על סטטיסטיקה. כך זה עובד בכל תחום.

2. זה לאו דוקא קשור בחיסכון כספי. כאשר עושים בדיקה לנתח גדול של האוכלוסיה , עלולים לגלות כמות משמעותית של ממצאים מקריים חסרי משמעות קלינית, שמהווים מעין false positive. ממצאים אלה יובילו להמשך בירור רפואי שעלול להוביל לסיבוכים. בסופו של דבר הנזק עלול להעלות עם התועלת.
דוגמה לכך קיימת לגבי בדיקת ה PSA לגברים מעל גיל 50 (שהיא איננה בדיקה יקרה). לכן אין המלצה לעשות אותה כבדיקת סקר.

זה נחמד שאתה נותן חומר למחשבה, רק שאתה עושה את זה מבלי להבין את הנושא.

ד"ר מיכל רביד ממכון רביד לממוגרפיה או.ס. ובריאות האשה
25.03.2014, 13:16

במכון הפרטי שלי ,אליו מגיעות אלפי נשים כל שנה, בשנים האחרונות, הארעות סרטן השד היא כדלקמן: 30-31% של מקרים חדשים אצל נשים יהודיות בין גיל 40 ל 50, ללא סיפור משפחתי או סיפור גנטי קודם.
8-9% של מקרים חדשים אצל נשים יהודיות מתחת לגיל 40, ללא סיפור משפחתי או גנטי קודם.
כל השאר מעל לגיל 50.
ההמלצות של איגוד הרדיולוגים של צפון אמריקה הן להתחיל את בדיקות הסיקור כבר בגיל 40 ולבצען אחת לשנה, ללא גיל גג.
במקרים של סיפור משפחתי, גנטי, הקרנות לבית החזה, סרטן אצל האם, מתחילים אף בגיל מוקדם יותר מתוך התייחסות למקרה.
יש לזכור תמיד שא.ס. היא בדיקה משלימה, ולא עומדת בזכות עצמה בשלב שבו יש לבצע את בדיקות הממוגרפיה. לדעתי, יש לבצע בדיקת א.ס. ברוב המקרים.
הערה: MRI היא בדיקת בחירה בנסיבות מסויימות ולא בדיקת סיקור שגרתית.

צבי
11.04.2014, 07:42

ד"ר רביד, ייטב הדבר אם תשתמשי במונחים אפידמיולוגים נכונים כאשר את מפרטת מספרים.

הנתונים שאת מציינת הם בטח לא הארעות.

נוסף על העובדה שמכון פרטי עלול לא לשקף את האוכלוסיה הכללית וייתכן שיש כאן selection bias

דר' אסתר שובל
17.04.2014, 13:15

אכן שמה של התכנית "עובדה" מייצג כל דבר מלבד עובדות.
אין הדבר אומר שאין צורך בשכלול ושיפור השרותים הרפואיים למיניהם.
נראה כי דר' רביד מבצעת יחסי ציבור לעצמה.
אפילו לא ציינת מה מקור ההפניות אלייך,אשר הוא עצמו יכול להטות תוצאות!!
דר' לאופר ציינה הדבר הבסיסי הנכון:
לכל מי שיש תלונה או מימצא, גם,לגברים,להזכירנו,יש צורך
לברר ולטפל כנדרש ברפואה טובה.
המונח :,קשר שתיקה " אמור לבטא תאום בין גורמים שונים ,לשם אי מתן שרות או טיפול.
לא ידוע לי על סוג כזה של תאום בין הגורמים השונים,מיטל!
לכל היותר בחלק מן המיקרים מדובר בצורך לשיפור התקשורת וזמינות השרות!