התבססות אבחנת myelodysplastic syndromes (MDS) על הערכה סובייקטיבית של מורפולוגיית לשד-העצם מחייבת חשד קליני גבוה על מנת להצדיק את ביצוע בדיקות לשד-העצם הפולשניות.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש, שהתפרסם לפני ימים ספורים (13 במארס) באתר כתב העת American Journal of Hematology, בחן את האפשרות לאבחן MDS על סמך ספירת דם (complete blood count) שגרתית.
החוקרים בחנו את מדדי ספירת הדם של יותר מ-5,000 מטופלי מרפאות חוץ, שעברו ספירת דם ללא קשר למחקר זה. קבוצה זו חולקה לשתי קבוצות עצמאיות של אימון ובחינה על מנת לפתח ולבחון באופן רטרוספקטיבי את יכולת אלגוריתם סיווג בשיטת "random forest classifier” לאתר מקרי MDS.
האלגוריתם השיג דיוק אבחנתי טוב למדי עם שטח מתחת לעקומת receiver operating characteristic של 0.92 (ערך הנע בין 0.5 המייצג היעדר דיוק אבחנתי ו-1, המייצג דיוק אבחנתי מושלם), כאשר התפלגות נפח טסיות (Platelet distribution width) וסטיית תקן של התפלגות נפח כדוריות אדומות השיגו את יכולת האבחנה הטובה ביותר. אלגוריתם דומה, שאומת בקרב יותר מ-200 מטופלים ממוסד אחר, השיג שטח מתחת לעקומה של 0.93.
לדברי החוקרים, ממצאים אלו מדגימים את האפשרות לזהות מקרי MDS באוכלוסיית מטופלי החוץ הכללית בהתבסס על נתונים הנאספים בספירת דם שגרתית.