דעות

הרופאים נגד שבועת היפוקרטס

תנאי הכרחי למימוש הסעיף הראשון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא להרחיק מהמפגש בין הרופא לחולה את ההשפעות הזרות

הסעיף הראשון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מ-1994 קובע: "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה יהא מושתת על צדק, שוויון ועזרה הדדית". רוב ההחלטות המשמעותיות במערכת הבריאות מתקבלות במפגש שבין החולה לרופא. לפיכך, קיום סעיף זה מותנה בראש וראשונה ביכולתם וברצונם של הרופאים לשמר את האתוס של מקצוע הרפואה, כפי שבא לידי ביטוי בשבועת היפוקרטס, שעל אחת מגרסותיה נשבע כל רופא בעולם המערבי.

"הרפואה הפרטית הופכת את הרופא ליישות כלכלית עם כוונת רווח"

הגרסה המודרנית של שבועת היפוקרטס, שחוברה ועודכנה על ידי איגוד הרופאים העולמי, קובעת כי "בריאותו של החולה שלי תהיה בראש סדר העדיפויות של הרופא". בעולם שבו אנו חיים כיום, סביבת העבודה של הרופא רוויה בהשפעות "זרות", שבמקרים רבים אינן תואמות לאינטרסים של החולה.

הרפואה הפרטית הופכת את הרופא ליישות כלכלית עם כוונת רווח. לפי כללי השוק החופשי, הרופא יכול למקסם את רווחיו בשלוש דרכים: להגדיל את הביקוש לשירות שהוא מציע; לשכנע כי יש להעדיף אותו על פני נותני שירות אחרים; לקשור בין נגישות לשירות לבין תמורה כספית.

גם התומכים הנלהבים ביותר בשוק החופשי יודו כי קיים כשל שוק חמור בשירותי הבריאות, בשל פערי הידע העמוקים בין נותן ומקבל השירות. לרוע המזל, רופאים רבים מנצלים כשל שוק זה, ונותנים עדיפות לאינטרסים שלהם על פני האינטרסים של החולים שלהם. לדוגמה, בסקר שפורסם לאחרונה בארה"ב נמצא כי רק 35% מהצנתורים האבחנתיים שבוצעו במדינת ניו יורק הם חיוניים על פי הידע הרפואי העדכני. סקרים דומים שנערכו בישראל ובעולם ב-20 השנים האחרונות הראו נתונים דומים.

"קיים כשל שוק חמור בשירותי הבריאות, בשל פערי הידע העמוקים בין נותן ומקבל השירות"

חברות התרופות והטכנולוגיות משקיעות הון עתק ואמצעים מגוונים, כדי להשפיע על האמצעים הטיפוליים שיציע הרופא לחוליו. סוכני תרופות נמרצים, כנסים בתנאים מועדפים ותרומות לקרנות מחקר הם רק חלק מהאמצעים שמופעלים על ידי מחלקות השיווק של חברות הענק.

הממצאים האמפיריים מלמדים כי קיים מתאם בין תדירות המגעים של הרופא עם נציגי חברות התרופות לסיכוי שיעדיף את התרופות שאותן הם מנסים למכור, וכן שהמרשמים שרשמו רופאים שבילו יותר זמן עם נציגי החברות היו מבוססים פחות על שיקול דעת רציונלי שמטרתו לשפר את בריאותו של החולה המסוים.

הנהלות בתי החולים עושות ככל שביכולתן להגדיל את הביקוש למיטות אשפוז, כאמצעי להגדיל את הכנסות המוסד ולהעצים את כוחם הפוליטי. המנהלים הרפואיים מקדישים חלק ניכר מזמנם לשיפור החוויה המלונאית של האשפוז. רופאי בתי החולים מווסתים את הקבלות והשחרורים מבתי החולים, כדי להגיע לתפוסה מלאה - אם לא למעלה מזה. ואכן, בסקרים שונים שנערכו בישראל ובעולם נמצא כי חלק ניכר מימי האשפוז הם מיותרים. כלומר, היה ניתן לספק השגחה ושירותים רפואיים ברמה דומה ובפחות סיכונים (לזיהומים ולנפילות, למשל) במסגרת הקהילה.

תנאי הכרחי למימוש הסעיף הראשון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא להרחיק מהמפגש בין הרופא לחולה את ההשפעות הזרות. לצורך כך, נדרשים צעדים אמיצים, בהם ניתוק כל קשר בין התשלום שנדרש מהחולה עבור שירותי הבריאות (מס בריאות) לבין הרופא נותן השירות, ובמלים אחרות - ביטול הרפואה הפרטית. כמו כן, יש לאסור כל מגע, ישיר או עקיף, בין נציגי חברות התרופות לרופאים, להכפיף את כל השירותים הניתנים במסגרת בית החולים שאינם מחייבים אשפוז לקופות החולים, ולהרחיב את השירותים הניתנים בקהילה.

"תנאי הכרחי למימוש הסעיף הראשון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא להרחיק מהמפגש בין הרופא לחולה את ההשפעות הזרות"

הדרך לרפורמה מרחיקת לכת כל כך אינה פשוטה. בעלי האינטרסים הזרים בשוק הבריאות הם בעלי ממון רב, והיקף השפעתם על הפוליטיקאים הוא רב. אך משבר האמון הקשה בין הציבור לרופאים כפי שבא לידי ביטוי לאחרונה במשבר הדסה הוא הזדמנות להטמעת שינויים מרחיקי לכת.

הצעד הראשון להגשמת הרפורמה המוצעת הוא שינוי התודעה הציבורית. הקניית ההכרה כי ניתן לקיים רפואה אחרת מוטלת במידה רבה על הרופאים עצמם. קולם של הרופאים שרואים במקצוע הרפואה ייעוד ולא קרדום לחפור בו – ויש רבים כאלה - חייב להישמע. שתיקתם כמוה כהסכמה להפרה המתמשכת של שבועת היפוקרטס, שלה שותפים חלק ניכר מהדוברים הראשים של הקהילייה הרפואית.

* המאמר פורסם לראשון בעיתון "דה-מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  רפואה פרטית,  כנסים,  רפואה ציבורית,  חברות התרופות,  ועדת גרמן
תגובות
ד"ר צדיק
17.03.2014, 19:09

יישר כוח לבני מוזס !
הכסף וההטבות הניתנים לרופא מחוץ למשכורתו על ידי חולים חברות תרופות ועוד, הוא שוחד.
וכבר נאמר במקורות השוחד יעוור עיני צדיקים.
הרופא צריך לקבל שכר הוגן עבור עבודתו, ולתת לחולה 100% + ממה שהוא יכול.
לא לשווא נשבע הרופא, זוהי התחייבות מוסרית מדרגה עליונה.
רדיפת הבצע עיוורה את עיני הרופאים ואטמה ליבם והפרו שבועתם.
הלוואי ויבוא תיקון לנפשם.

אי
17.03.2014, 19:49

"הרופא צריך לקבל שכר הוגן עבור עבודתו" (ציטוט מתוך התגובה) - ומי קובע מהו שכר הוגן? ואולי הרופאים שעושים זאת מנסים להגיע לשכר הוגן כי אין מישהו אחר שידאג להם לשכר הוגן? האם כל מי שמקבל כסף מחוץ למשכורתו הציבורית דהיינו רפואה פרטית הוא בהכרח רודף בצע? האם השתכרות למחיית הרופא ומשפחתו נחשבים רדיפת בצע?
לא זכור לי שבשבועת היפוקרטס כתוב משהו על הקרבה עצמית ומשפחתית שאינה תמורת שכר הוגן או שיש גינוי למנסים להתפרנס בכבוד (וביושר, יש לציין) ממקורות פרטיים.
עדיף שכל אחד ישתדל בתור התחלה לתקן את נפשו, והתחלה טובה תהיה לנסות ללמד זכות על אחרים ולא להחזיקם כרודפי בצע עיוורים, אטומי לב, ומפרים שבועת הרפואים...

ד"ר צדיק
18.03.2014, 00:18

ל אי :
רופאי שר"פ הדסה שגבו מיליוני שקלים בשנה מחולים תוך קיפוח החולים שלא פנו לשר"פ ובשעות העבודה בהן היו אמורים לתת שירות לכלל החולים תמורת שכרם, האם לזה הכוונה ניסו לקבל שכר הוגן ?
מי שקובע מהו שכר הוגן אלו מוסדות המדינה ההסתדרות הרפואית ומצב המדינה. כל מי ששכרו נקבע במשא ומתן יכול לצאת מהמערכת אם אינו מרוצה ולעבור למערכת בה הוא קובע שכר לעצמו. לטוב ולרע.

במדינה ציבורים נרחבים שהיו מוכנים לקבל שכר כמו הרופאים ועבודתם חשובה ודורשת הקרבה ואחריות.
כאשר רופאים המשתכרים במערכת הציבורית בין 20,000 ל
30,000 ואחר כך ותוך כדי , עוסקים במקביל ברפואה פרטית תוך ניגוד ענינים מובהק, זו אינה דאגה לפרנסה זו רדיפת בצע.

אי
18.03.2014, 01:38

אם ליבך היה רע על פלח אוכלוסייה צר, וגם על כך ניתן לדון, יכולת לציין זאת מלכתחילה, ולא להסכים בריש גלי עם כתבה מכלילה שלא מתמקדת באותו פלח דווקא, ובכך להשמיץ ברדיפת בצע ואטימות הלב ציבור רחב של רופאים שבסך הכל מנסה בעבודות "הרפואה הפרטית" (ע"ע קופ"ח כד') להשתכר למחייתו ולמחיית משפחתו.
כנראה שגם "סולם הערכים הדמיוני" אותו אתה מציב מסמא את עיניך ומקהה את חושיך אם שוב ושוב אתה מאשים ברדיפת בצע רופאים שמעוניינים לתרום לרפואה הציבורית מזמנם וממרצם ובמקביל לעשות לביתם, מה שגם כן נמצא איפה שהוא בסולם הערכים - אפילו שלך. כל זאת, מבלי שרופאים אלו יוציאו עצמם מהמערכת הציבורית, משום שגם אם זה נראה לך מוזר - הם רוצים באמת ובתמים לתרום למערכת זו

פרופ' דן אדרקה
17.03.2014, 20:28

דר מוזס שלום
אני מופתע מהבילבול שנעשה בין אינטרסים של קופות חולים, של מערכת הבריאות, של חברות תרופות עם ״האינטרס״ הבסיסי של רופא לקבל תמורה הוגנת להשקעתו ולעבודתו.
בתנאים של היום רופאים פשוט מנוצלים על ידי המערכת ואף חז״ל ידעו כי ״רופא חינם שווה חינם״.
לאחרונה השלמתי את שבועת הרמב״ם ובה הוספתי : תן לי אלי לטפל בכל חולה בלא הבדל דת, מין, או קופה...
תן לי אלי לקבל תמורה הולמת להשקעתי בחולה בלא שמערכת הבריאות תסתכל עלי כאל גונב ממנה את הלקוחות ואת כספם. תעזור לי אלי שתאות הבצע של הקופות ומערכת הבריאות לא יגזלו ממני גם את המוטיבציה לעזור ליצורי כפיך.
ההתנגדות לרפואה פרטית על ידי כל מיני טיעונים פופוליסטיים משרתת את החזק ( קופות, גורמי בריאות) להתגוננן מפני זכויות החלש ( הרופא) באמצעות הכסף שמגיע לאחרון.
הרפואה הציבורית שאני מעניק היום היא ברמה רחוק מזו שלדעתי מגיע לחולה, כי ב-10 דקות אי אפשרת לתת לחולה את מה שהייתי רוצה לתת לו . אין שום פלא כי לכל ברור שאפשר לקבל רפואה יותר זמינה, יותר אישית והרבה יותר טובה באמצעות רפואה פרטית, וההתעקשות של הגורמים ההאינטרסנטיים בכסף החולה ולא בבריאותו הם אלה הדוברים נגד הרפואה הפרטית כאילו היא הרעה של הרפואה בישראל.
הרעה ברפואה בישראל היא ששהרפואה שאמורה להיות בין חולה לרופא, נמצאת תחת חסות ״מתווך״ כגון קופה, אשר עינינו לא בחולה ולא ברופא, אלא בכסף העשוי לעבור ביניהם. קופה כשמה הוא ....קופה .

ד"ר א. קנכט
18.03.2014, 10:16

כל מילה בסלע!
הלוואי כולם היו נוהגים כפרופ' אדרקה.
לצערי, כרופא משפחה אני נתקל בכל מיני הצעות של רופאים ידועים, מרובן נודף ריח רע של אינטרס כספי.
למשל, רק אתמול הגיע אלי חולה שסובל מעצירות קשה שהחלה בשבועות האחרונים. מכיוון שלא נמצא יועץ זמין בקופת החולים פנה לרופא ידוע מאחד מבתי החולים הגדולים במרכז.
לדברי החולה נבדק 5 דקות, קיבל מכתב המופנה אלי ושילם סכום נכבד ביותר.
לכולם ברור מה היה צריך להעשות באופן מהיר.
ההמלצות היו: הפניה ל- CT בטן בפרוטוקול אנטרוגרפי במכון פרטי במרכז הארץ ופניה לדיאטנית ספציפית.
החולה הוזמן לבקורת עם התוצאות.
שיקול רפואי???

דר. אמי שופמן
18.03.2014, 15:30

בנימין היקר

אני אוהב את גישתך המוסרית והאידיאליסטית

אך אגלה לך סוד: הסוסים מזמן ברחו מהאורווה

פרופ' דן אדרקה
18.03.2014, 19:45

ד׳ר צדיק
אני מקבל פחות מ-20000 שח לחודש למרות שאני בראש יחידה מובילה בתחום גידולי דרכי העיכול. אני לא יכול לגמור את החודש עם משפחה + 4 ילדים.
האם לא נראה לך מוזר לטעון שאם אני עובד באופן פרטי מעבר לכך, זו רדיפת בצע וניגוד ענינים?
ניגוד ענינים לעומת מי?
רדיפת בצע של מי?
אם אני סובל מזה 3 חודשים מכאבי גב והרופא האורטופד ביקש MRI עבורי כי יש לי חולשה ברגל, קופת חולים הזדרזה לתת לי תור לעוד 3 חודשים. כאשר השגתי תור תוך יומיים בתל השומר, הקופה לא היתה מוכנה לממן לי את הבדיקה ונאלצתי לעשות את הבדקה באופן פרטי.
זו הרפואה הציבורית עליה אתה מגן ואתה מתריס כלפי שאני רודף בצע ויש לי ניגודי אינטרסים?
צדיק...

רופא בכיר
18.03.2014, 22:19

דר מוזס אתה חי באוטופיה .עזוב את הרופאים-גם כך הפכו אותם פשעים.תירא מה הולך בקופות . רופא שמסרב לקבל מטופלים נוספים,על מנת לתת טיפול סביר לאלה שברשימה , לא רצוי ולא פעם אחת מוצא את עצמו בחוץ למערכת.
השירותים שקפות מספקות מתחת לכל הביקורת . פרופ אדרקו לא מקרה בודד ש תור לMRI נקבע לעוד 3 חודשים.אז הוא עשה אותו פרטי וגם בזה הוא לא מקרה בודד.
חולה שאני מפנה אותו לפיזוטרפיה מקבל תור לעוד 3 חודשים וברור שהוא פונה לפיזוטרפיסת פרטי.הכל מתחיל ונגמר בממימון.והממן הוא המטופל.אז איפה פה בסיפור היפוקרטס?

רופא משפחה
27.03.2014, 23:02

מאמר מצויין. לפנים!.
הלוואי ונפנים את זה באמת.
תודה