מחקרים הראו בעבר, כי ככל שגיל האב עולה גובר הסיכון למוטציות בתהליך יצירת הזרע (ספרמטוגנזיס), ואלו עשויות להיות אחראיות לסיכון מוגבר לתחלואה פסיכיאטרית. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון השערה זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסין. המחקר התבסס על רישומי היילודים שנולדו בין 1973-2001 בשוודיה (מעל 2.5 מיליון ילדים), ובדקו את הקשר בין גיל האב בעת הלידה לבין הסיכון לתחלואה פסיכיאטרית (אוטיזם, ADHD, פסיכוזה, הפרעה ביפולארית, אובדנות) או לקשיי לימוד.
צאצאים לאבות מעל גיל 45 היו בסיכון מוגבר ללקות במחלות הבאות, ביחס לצאצאים לאבות בני 20-24:
- שיעור סיכון [HR] של 3.45 לגבי אוטיזם (רווח בר סמך 95%: 1.62-7.33);
- שיעור סיכון [HR]של 24.70 לגבי מחלה ביפולארית (רווח בר סמך 95%: 12.12-50.31);
- שיעור סיכון [HR] של 13.13 ל-ADD/ADHD (רווח בר סמך 95%: 6.85-25.16);
- שיעור סיכון [HR] של 2.07 לפסיכוזה (רווח בר סמך 95%: 1.35-3.20);
- שיעור סיכון [HR] של 2.72 לניסיונות אובדניים (רווח בר סמך 95%; 2.08-3.56);
נצפה גם סיכון מוגבר לשימוש בחומרים ממכרים ולקשיי לימוד. עוד מצאו החוקרים קשר תלוי מינון ביחסים בין גיל האב לבין התחלואה הפסיכיאטרית.
החוקרים מסכמים, כי גיל אב מעל 45, על סמך מחקר רחב-היקף זה, קשור בסיכון מוגבר לתחלואה נפשית ולקשיי לימוד. לגבי חלק מההפרעות - בשיעורים גבוהים מאוד.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
מקור:
D’Onofrio BM, Rickert ME, Frans E, et al. Paternal Age at Childbearing and Offspring Psychiatric and Academic Morbidity. JAMA Psychol. 2014:Published online February 26, 2014.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
