דעות

ההסתדרות הרפואית אינה ארגון עובדים בלבד

בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות להנהגת הר"י. אנו קוראים למועמדים להתייחס למחוייבותה של הר"י לא רק לרווחתם של הרופאים העובדים במערכת, אלא גם למקצועיות והשוויוניות במערכת הציבורית הישראלית

ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) היא ארגון עובדים המייצג רופאים, אך לא רק. הר"י אחראית גם על הכשרתם ומקצועיותם של הרופאים בישראל, על אתיקה רפואית, ותפקידה לדאוג לקיומה של מערכת רפואה ציבורית איכותית ושוויונית. ריבוי התפקידים של הר"י יכול להוות מקור כוח, כאשר האינטרסים השונים מתלכדים, אך להיות לרועץ כאשר הם מתנגשים. על העומדים בראש הארגון לשאת מורכבות זו ולמצוא את הקו העדין שמקדם את האינטרסים של הארגון על כל תפקידיו. אחת הנקודות בהן ישנו קונפליקט כזה הוא בנושא הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים.

"אחת הנקודות בהן ישנו קונפליקט (בשלל תפקידיה של הר"י) הוא בנושא הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים"

מערכת הרפואה הציבורית הישראלית מושתתת על עקרונות השוויון. את אותו הטיפול אמור לקבל אדם בין אם עני או עשיר, כל עוד הוא מטופל במערכת הציבורית. שחיקה מתמשכת בתקצוב המערכת גרמה לזליגה של שירותים למערכת הפרטית, אשר לרוב יותר זמינה, ונתפסת לעתים כיותר איכותית. שימוש בשירותי רפואה פרטיים הוא בוודאי לא שיוויוני, אך כאשר הוא נעשה במנותק מהמערכת הציבורית השפעתו על כלל המערכת מוגבלת.

הבעיה מתחילה כאשר נוצרים גשרים המחברים בין המערכת הציבורית והפרטית – כדוגמת הביטוחים המשלימים בקופות החולים. לכאורה מדובר בפתרון נפלא, אשר מנגיש את שירותי הרפואה הפרטיים למי שאחרת ידם לא היתה משגת לקבלם, ובמקביל מאפשר כביכול להחזיר כסף לקופות החולים הציבוריות. אך למעשה מדובר במלכודת דבש, אשר מנציחה את השחיקה בתקצוב ואת ההפרטה הזוחלת, ובכך מרוקנת מתוכן את מערכת הרפואה הציבורית, הופכת אותה ללא-שוויונית וגורמת לירידה במעמדה ובאמון שהציבור רוחש לה. הן המטופלים והן הרופאים נעשים תלויים יותר ויותר במעקף הזה – המטופלים כדי לקבל שירותים שנשחקו והרופאים כדי להשלים הכנסה שנשחקה.

"בקרוב יתקיימו בחירות להנהגת הר"י. אנו קוראים למועמדים להתייחס למחוייבותה של הר"י לא רק לרווחתם של הרופאים, אלא גם למקצועיות והשוויוניות במערכת הציבורית הישראלית"

רעיון השר"פ דומה מהבחינה הזו. על פניו, הוא מחבר בין מטופלים הצמאים לשירותים לבין רופאים הצמאים לפרנסה, תוך תקווה להחזרת מימון למערכת הציבורית. רק דבר אחד נשכח: במקום להגיש את החשבון למדינה ולדאוג לתקצוב ראוי, אנחנו תולים את יהבנו במטופלים ובכיסם, שישלימו את הכנסתנו, שיצילו את המערכת. אפשר לצבוע זאת בגוונים שונים – הזכות לבחירת רופא, הזכות לפרנסה, שמירת כוח אדם מיומן בבית החולים בשעות הערב וניצול נכון של משאבי המערכת – אך את כל אלו עלינו להשיג מהמדינה ולא מאותו חולה שבזמן חולשה ופחד מוכן להוציא כסף מכיסו.

אנו עומדים בפני פרשת דרכים. ועדת גרמן דנה בכשלי המערכת הציבורית, כאשר הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים היא אחת האפשרויות העומדות בפניה לצורך החייאת המערכת הציבורית. משבר "הדסה" מראה לנו, שאף אם השר"פ הוא אינו הגורם למשבר, הרעיון שהוא יציל את המערכת הוא אשליה בלבד.

בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות להנהגת הר"י. אנו קוראים למועמדים להתייחס למחוייבותה של הר"י לא רק לרווחתם של הרופאים העובדים במערכת, אלא גם למקצועיות והשוויוניות במערכת הציבורית הישראלית. הדאגה לזכויות הרופאים ולעתידה של המערכת הציבורית צריכה להתבצע דרך השגת תקצוב הולם מהמדינה, ולא דרך כיסו של האדם החולה בשעת מצוקתו.

* המאמר נכתב במשותף על ידי:
- ד"ר רונן ברקת-ברוך, מתמחה ברפואת משפחה; חבר ועד רופאי מחוז ת"א, ארגון רופאי קופ"ח כללית, הר"י; חבר הנהלה בארגון "רופאים לזכויות אדם"
- ד"ר יעל לבני-גילרמן, מומחית ברפואת משפחה; חברת ועד רופאי מחוז ת"א, ארגון רופאי קופ"ח כללית, הר"י;
- ד"ר אביטל וייס, מומחית ברפואת משפחה; חברת ועד רופאי מחוז שרון שומרון, ארגון רופאי קופ"ח כללית, הר"י;

נושאים קשורים:  דעות,  שר''פ,  רפואה פרטית,  מערכת הבריאות,  רפואה ציבורית,  ההסתדרות הרפואית בישראל,  בחירות בהר"י,  ועדת גרמן
תגובות