ועדת משנה של ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית מתווה שינוי מבני מרחיק לכת בכל הקשור לניהול ופיקוח על מערך בתי החולים הממשלתיים. לפי הוועדה, בתי החולים הממשלתיים ינוהלו באמצעות רשות ממלכתית, סטטוטורית, שתהיה נפרדת לחלוטין ממשרד הבריאות ועם זאת כפופה לשרת הבריאות. שרת הבריאות, יעל גרמן, שהודיעה כי היא מאמצת את מסקנות הוועדה, אמרה במסיבת עיתונאים היום כי תחל בשינויי החקיקה הנדרשים כדי להוציא לפועל את הרפורמה.
עוד בעניין דומה
הוועדה קובעת, כי יושב ראש הרשות הממלכתית החדשה שתנהל את בתי החולים הממשלתיים לא חייב להיות בעל רישיון לעסוק ברפואה, אבל חייב להיות בעל ניסיון והשכלה בתחומי הניהול הכלכלי, הפיקוח והבקרה וכהונתו תהיה קצובה.
ועדת המשנה פעלה בראשות רונית קן, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. החברים הנוספים בוועדה היו: פרופסור ארנון אפק, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, ד"ר מיכל טביביאן-מזרחי (משרד ראש הממשלה), משה בר סימן-טוב (האוצר), יוני דוקן (נציבות שירות המדינה), ד"ר אמנון בן-משה (המרכז הרפואי "הלל יפה") ועו"ד לאה ופנר (הר"י).
בתדרוך לעיתונאים היום אמרה גרמן: "המנדט שניתן לוועדה היה לעסוק ב-3 הכובעים של משרד הבריאות: כגורם קובע בנושאי רגולציה, כגורם אכיפה במערכת הבריאות בכלל ובבתי החולים בפרט וכבעלים של בתי החולים הממשלתיים. ריבוי התפקידים הזה מחליש משמעותי את מעמד המשרד ופוגע במערכת הבריאות הציבורית". גרמן העריכה כי הרשות החדשה תוקם בתוך שנה.
גרמן ציינה, כי האופן שבו בנויה מערכת הפיקוח, המכפיפה את בתי החולים הממשלתיים למשרד הבריאות (כבעלים וכמשרד ממשלתי), איננה מאפשרת בפועל ניהול ובקרה אפקטיביים של המשרד.
תת-הוועדה נדרשה לכן להמליץ על מנגנוני בקרה וניהול פנימיים לבתי החולים הממשלתיים עצמם, וכיצד להגביר את השקיפות גם בפעילותם הכלכלית. הוועדה קבעה, כי כיום בתי החולים אינם ערוכים מבחינה ארגונית לנהל את הפעילות שבאחריותם בצורה מיטבית, בין השאר בשל חוסר גמישות ניהולית, היעדר תמריצים להתייעלות, מבנה ארגוני לוקה בחסר (מבחינת מנגנוני הניהול והבקרה האפקטיביים) וחלוקת תפקידים בעייתית בינם ובין תאגידי הבריאות שקמו בצדם.
יושבת ראש הוועדה, רונית קן, ציינה כי 4 עקרונות יסוד הנחו את עבודת תת-הוועדה שבראשה עמדה: טובת המטופל בראש סדר העדיפויות; אחריות המדינה להבטחת אספקה מיטבית של שירותי בריאות לציבור; גיבוש פתרונות ישימים; ושמירה על גמישות עתידית, "תוך אפשרות של מתן מענה לצרכים המשתנים של המערכת".
יש לציין, כי בסוגיה זו עסקו בעבר ארבע ועדות שונות, אלא שעד כה כל הפתרונות שהציעו לא יושמו.
אלו הם עיקרי ההמלצות לביצוע הרפורמה:
- תוקם רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים. רשות זו תהיה סטטוטורית ותוקם מחוץ למשרד הבריאות ובנפרד ממנו. יועברו לידיה מגוון תפקידי הבעלים (פיקוח ניהולי), המצויים כיום באגפי המשרד השונים, וזאת על פי המיפוי שהוכן במשרד הבריאות.
- בתי החולים הממשלתיים וכל תאגידי הבריאות, קרנות המחקר, אגודות הידידים והגופים הנוספים שהוקמו לידם יהיו כפופים מעתה לרשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים. ראש הרשות יהיה כפוף לשרת הבריאות על פי החוק. עיגון מטרותיה, משימותיה וסמכויותיה של הרשות - ייקבע בחוק.
- בשלב ראשון - ועל מנת להציג פתרון מהיר - הקמת הרשות תהיה מכוח החלטת ממשלה. זהו פתרון זמני בלבד, עד להשלמת תהליך החקיקה הנדרש להקמת הרשות החדשה.
- שרת הבריאות היא זו שתמנה את ראש הרשות החדשה. כאמור, אין חובה שיהיה בעל רישיון לעסוק ברפואה. במקביל להגברת הפיקוח על המרכזים הרפואיים הממשלתיים יחוזקו מנגנוני הפיקוח והבקרה בבתי החולים עצמם - וזאת על ידי הקמת ועדות מייעצות להנהלות בתי החולים, מינוי מבקר פנים, מינוי ועדת ביקורת ומתן חיזוק משמעותי למעמדו וסמכויותיו של מנהל הכספים המוסדי.
- לצד חיזוק מנגנוני הביקורת והמשילות, תינתן גמישות ניהולית למנהלי בתי החולים ולצדה תוגבר האחריות שתוטל עליהם.
- מנכ"ל משרד הבריאות לא יהיה אחראי, או בעל סמכות, ביחס לרשות המרכזים הרפואיים - וזאת כדי לוודא קיומה של הפרדה מהותית ואפקטיבית בין משרד הבריאות לרשות החדשה. מנכ"ל משרד הבריאות יעסוק מעתה רק ברגולציה וכגורם מפקח על המסגרות התקציביות המאושרות. הרגולציה על בתי החולים, אשר לה השלכות תקציביות משמעותיות, תיעשה בהסכמה עם מנהל הרשות החדשה ובמקרה של חילוקי דעות ביניהם, תיבדק המשמעות התקציבית של כל החלטה על והנושא יובא להכרעת השרה.
רונית קן ציינה בדברי ההסבר לדו"ח שהכינה ועדת המשנה, כי "הקמת רשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים, מותירה את השליטה בתהליך ארוך הטווח בידי שרת הבריאות. היא תוכל לקבוע את סדרי העדיפויות והאיזונים הנדרשים בשלבי התכנון והיישום. לממשלה תהיה שליטה והשפעה על התנהלות המערכת בהיבטי התקציב וכוח האדם".
על-פי הערכת השרה גרמן: "מדובר במהלך הניתן ליישום בפרק זמן סביר, כיוון שהוא מצומצם יחסית בהיקפו ובמשכו, ואין בו כדי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות. הרשות תאפשר למשרד הבריאות להתמקד בביצוע תפקידיו כמיניסטריון, בעוד שהיא, הרשות, תתמקד בביצוע תפקידי הבעלים על בתי החולים הממשלתיים. מהלך זה יניח את התשתית לחיזוק מנגנוני המשילות והבקרה של המדינה על המרכזים הרפואיים שבבעלותה, וכן לשיפור הניהול והבקרה בבתי החולים עצמם, תוך הגברת השקיפות".
לדבריה, "אני משוכנעת שבכך, המערכת כולה תתחזק והציבור יצא נשכר, שכן משרד הבריאות צפוי לשפר את תפקודו, ואילו המרכזים הרפואיים יתנהלו על-פי אמות מידה מתקדמות של ניהול ושקיפות, כמצופה מארגונים בעלי חשיבות כה מכרעת".
המלצות ועדת קן הוגדרו כ"מתווה כללי" לפתרון הבעיה שלשמה הוקמה ופרטי סעיפי החקיקה ילובנו בימים הקרובים. לשם כך יוקמו צוותי עבודה ייעודיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
